מומלצים לציבור הדתי
שרה28/03/2024
הי מישל, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
שרה28/03/2024
הי צפורה, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
מרדכי26/03/2024
בן 42, פנוי, 4 ילדים, חרדי, רקע חרדי, נאה מאוד, משמש כמלמד בת''ת, בריא ב''ה, משפחתי, חברותי ותקשורתי, מעוניין במתאימה. רקע: לא משנה. רמה דתית: חרדית. גיל: 18-32. מצב בריאותי: אפשרי אך: א. לא משהו שהוא מסוכן או מקצר חיים ח''ו, וכן לא מגביל אפשרויות ההולדה בע''ה. ב. שאינו חיצוני. מראה: נאה ומטופחת. ישנם פרטים נוספים שהייתי מעוניין לציין, אך איני יודע מה בדיוק דרוש, במידת הצורך, אפשר ליצור עמי קשר טלפוני בשעות הערב, או דרך המייל, ואשיב לשאלות על מנת לייצר מה שיותר התאמה בע''ה.
בית עסק: ענבי הגפן
שפרה26/03/2024
מעונינת לקבל הצעת מחיר עבור שבת חתן
שמואל25/03/2024
בירור והצעת מחיר! האם יש לכם אפשרות של הפלגה לילית (בשעות 21:00-23:00 בערב לערך) מאשקלון לאשדוד של כ75 איש, עם או בלי מסיבה על הספינה. הבירור מופנה ליום ראשון 07/04/2024, ואם כן מה המחיר! תודה
יצחק21/03/2024
מתעניינת לסופ״ש 10 מבוגרים 6 חדרים לתאריך 5/4 ועזיבה 6/4 ( שבת חתן)
אבי20/03/2024
מעונין בחדר לזוג לשבת הגדול קרוב מאד לבית הכנסת ולחדר האוכל אשתי נכה בתודה וברכה אבי אייזן
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
מירי18/03/2024
אשמח פרטים להזמנה לחופה
לאה18/03/2024
מבקשת הצעת מחיר לשבת הגדול , 2 לילות,עבור 37 איש מתוכם 5 תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מרים18/03/2024
פנוי למחר בר מצוה ברכסים, לא משהו גדול, צלום וגם חלק הסרטה
דניאל17/03/2024
אירוח שבת הדול במרכז הארץ
בית עסק: מחלקת הנופש
אליזבט16/03/2024
שלום מבקשת פרטים על בית ההארחה. אוכל, כשרות? בריכה? חדרים? בברכה אליזבט בראל
דבורה13/03/2024
שלום.האם יש אצלכם אירוחח בפסח(2 לילות ראשונים)?.במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי עלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה

פרשת השבוע - ביאורים בספר התניא לפרשת ואתחנן

יום א (י אב)

סימן ד

"והיא בחינת ערלה המכסה על הברית ונקודה הפנימית שבלב ועל זה נאמר ומלתם את ערלת לבבכם"

כאשר יהודי יוצא לעולם כדי לפעול בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ורואה שע"פ טבע הרי זה דבר בלתי אפשרי, וישנה הוראת התורה שאין סומכין על הנס – הנה על זה אומרים לו שאין לו להתפעל מטבע העולם, מאחר שנתבשר אודות לידת יצחק, לידת יהודי נוסף, באופן שלמעלה מהטבע לגמרי.

ולכן, הרי הוא ממשיך לעבוד עבודתו מבלי להתפעל מטבע העולם, ומשתדל לפעול אצל הזולת את ענין המילה – הן מילה רוחנית, והן מצות מילה כפשוטה – בנוגע לאלו שהיו במעמד ומצב משונה שלא יכלו לקיים עד עתה מצות מילה, הרי מוטל עליו התפקיד להשתדל לפעול עליהם שיסכימו לקיים מצות מילה כפשוטה.

וכל זה – גם כאשר נראה לו שעבודה זו היא קשה ביותר. וכפי שנתבאר לעיל שכללות לידת יצחק היתה באופן ד"מי מלל לאברהם וגו' " – למעלה מדרך הטבע, וא"כ, מובן שאין לו מה להתפעל מכל הקשיים והחשבונות ע"פ טבע שישנם בענין זה.

וכאשר שואל: מהי המעלה והתועלת שתצמח מזה שיקרב יהודי אחד, ויפעל עליו לקיים מצות מילה (כפשוטה, או ברוחניות) ?! – הנה על זה אומרים לו: "וארבה את זרעו", מאחר שעל ידי יהודי זה יתקרבו עוד יהודים נוספים. וכשם שלידת יצחק היתה באופן ד"וארבה את זרעו", שהרי ממנו יצא כללות עם ישראל.

(התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 104)

 

"וע"ז נא' בביאת המשיח ומל ה' אלהיך את לבבך כו' לאהבה את ה' אלקיך וכו' "

והנה, התחלת העבודה היא ע"י הלימוד וההתבוננות שמתבונן במוחו בכל ענינים אלו – שהרי בנוגע להתבוננות במוחו הרי הוא בודאי בעה"ב להחליט ללמוד ולהתבונן בענין מסוים כו'.

וע"י שמתבונן בענינים אלו באופן של יגיעה – מובטח לו ש"יגעת ומצאת", כי "הקב"ה עוזרו", ואז הרי זה יפעל גם על הרגש שבלב, שהרי המוח שליט על הלב.

זאת אומרת, שההתבוננות שבמוח חודרת בכל מציאותו – כולל הרגש שבלב, ועד שזה נמשך גם בכל עניניו הגשמיים.

ובדוגמת כללות ענין השבת – שכל עניניו הגשמיים הם באופן ד"כל מלאכתך עשויה", זאת אומרת, שענין השבת נמשך ופועל גם בענינים הגשמיים, כפי שזה מתבטא בסעודת שבת – מאכלים גשמיים מיוחדים לכבוד שבת, ובאופן נעלה יותר מאשר "סעודת מצוה" שבימי החול.

וע"י העבודה באופן האמור שלומד ומתבונן במוחו וכו' – זוכים לקיום היעוד "והסירותי את לב האבן מקרבכם גו'".

וכידוע מענה אדמו"ר הזקן לאחיו ר' לייב יאַנאָוויטש על שאלתו מדוע נאמר רק "והסירותי את לב האבן" ולא "מוח האבן" – שהסרת מוח האבן תלויה בעבודת האדם, ע"י ההתבוננות במוחו באופן של יגיעה כו', וכאשר עבודתו במוחו היא כדבעי, הרי הוא זוכה שהקב"ה מסיר ממנו את "לב האבן".

זאת אומרת, שע"י מעשינו ועבודתינו באופן האמור לעיל – שלומד ומתבונן במוחו בכל ענינים אלו, ובאופן שמשתדל שההתבוננות שבמוח תחדור ותפעל גם על רגש הלב כו' – מתנהג הקב"ה עמו באופן של "מדה כנגד מדה", ונפעל קיום היעוד "והסירותי את לב האבן מקרבכם גו'".

וכאשר הקב"ה מסיר ומבטל את כל הענינים המונעים ומעכבים ומבלבלים את העבודה ד"לב בשר" – הרי כאו"א מישראל עובד את עבודתו בתכלית השלימות בהיותו עדיין בימי הגלות האחרונים, ועבודתו היא בשמחה רבה, כאמור לעיל שעבודת התשובה היא בשמחה רבה, ובפרט ע"י הנתינת כח דיום השבת, ש"אין עצב בה".

ובקרוב ממש זוכים לקיום היעוד "מיד הן נגאלין" – בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ובשמחה ובטוב לבב.

(התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 30 – 29)

 

"ולכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל"

בזמן הגלות בכלל, ובפרט בדורות האחרונים כאשר נתגבר מיצר הגלות ביותר – רוצים כל בנ"י וממתינים לביאת המשיח, כדי שיצאו מן המיצר אל המרחב. ובפרט אלה שנמצאים במקום המיצר, בגשמיות או ברוחניות או בשניהם יחד, שנרגש אצלם יותר המיצר הפרטי ובמילא גם המיצר של כלל ישראל – הרי הם מתאווים עוד יותר לביאת המשיח, כדי לצאת מן המיצר אל המרחב.

אמנם, על זה אמרו חז"ל "אין בן דוד בא" אלא "בהיסח הדעת":

דעת – הוא מלשון התקשרות, שמקשר דעתו בחוזק ובאומץ כו'. וההתקשרות דדעת היא בענין שנוגע ("רירט אָן") לאדם, וככל שהענין נוגע לו יותר עד שנוגע בפנימיות הלב, אזי תגדל ההתקשרות דדעת ביותר, כמבואר באגה"ק.

וזהו "אין בן דוד בא" אלא "בהיסח הדעת" – שהרצון בביאת המשיח צריך להיות לא מצד הדעת, היינו, מצד שנוגע לו הדבר בפנימיות הלב, אלא מצד ענין נעלה יותר גם מפנימיות הלב – בכדי שתושלם הכוונה העליונה להיות דירה לו ית' בתחתונים.

(התוועדויות תשי"ג ח"ג עמ' 109)

¯

איתא במשנה "אדם מועד לעולם... בין ער בין ישן", כי, כאשר קורה ענין בלתי רצוי בעת השינה, ה"ז הוכחה שבהיותו ער היה במצב בלתי – רצוי, היינו, שלא שכב לישון כדבעי, ובמילא, הברירה בידו לשכב לישון כמו יהודי (זיך לייגן שלאָפן ווי אַ איד"), ואז, גם בעת השינה לא יזיק לא לאחרים ולא לעצמו,

ויתירה מזה – ש"עובד את ה' . . אפילו בשעה שהוא ישן . . נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא" (כמ"ש הרמב"ם), כך, שהשינה היא לא שינה של חול, אלא שינה של שבת ("אַ שבת'דיקער שלאָף"), ובלשון המדרש שבעת השינה עולה הנשמה למעלה ושואבת חיים,

ובכח החיים ששואבת בשמחת בית השואבה על כל השנה כולה, ועד"ז בכל לילה על היום שלאחריו – ניתוסף חידוש בעבודת ה', "חדשים לבקרים", שאינו מסתפק במה שהשיג אתמול, אלא הולך וממשיך הלאה, "מעלין בקודש", ומתקדם עוד מעלה ומדריגה קרוב יותר אל האמת ("נאָך אַ טרעפּל צוגעקומען נענטער צום אמת"), וכך במשך כל היום, בהיותו ער, הולך ומתעלה בעילוי אחר עילוי בפרד"ס התורה, כפי שרש נשמתו (כמבואר בתניא), אשר, רק באופן כזה ביכולתו של יהודי לעבור ("דורכגיין") את עולמו ולקיים רצון הבורא.

ואז מתבטל כללות הענין ד"אני ישנה בגלותא" אצל כללות בני ישראל – ע"י הקדמת הגאולה הפרטית בד' אמות שלו, שנעשה יהודי שלם שעובד את ה' תמיד, בין ער בין ישן, ועד שעבודתו היא למעלה מן הדעת, כמבואר באגה"ק ש"לכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל".

(התוועדויות תשי"ד ח"א עמ' 73)

 

"וכן כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשביה לפי שעה בחיי שעה זו תפלה ועבודה שבלב וכו' "

והנה, כללות העבודה דבירור הניצוצות בזמן הגלות גורמת תענוג גדול למעלה, אלא שעיקר התענוג הוא בגמר הבירורים דוקא (כידוע דעיקר התענוג בכל דבר הוא בגמר הדבר דוקא), והיינו, שכאשר כל נשמות ישראל יבררו את חלקם בעולם, ויהיה גמר הבירורים, ותושלם הכוונה ד"סותר (כללות ענין הגלות) על מנת לבנות" – אזי יהיה עיקר התענוג למעלה, ואז יהיה גילוי המשיח.

אבל אעפ"כ, גם כל אחד מישראל, אפילו יחיד, כאשר יעשה כל עבודתו ויגמור כל ה"בירורים" שלו – יכול לבוא ולטעון להקב"ה: הלא פסקת בתורתך שכל העולם שקול, וכל אחד ואחד יכול להכריע את כל העולם כולו, וא"כ, ע"י עבודתי, הכרעתי את כללות העולם לכף זכות, וצריכה להיות ביאת "משיח הפרטי" אצלי, ועי"ז – ביאת "משיח הכללי", במהרה בימנו.

(התוועדויות תשי"ג ח"ג עמ' 97 – 96)

¯

כדי שיהודי יוכל ללמוד תורה כדבעי ולקיים מצוות כדבעי – אין דרך אחרת מלבד הקדמת יציאתו ("ער זאָל אַרויסקריכן") מהמיצרים וגבולים של הגוף, מהמיצרים וגבולים של נפש הבהמית, מהמיצרים וגבולים של נפש הטבעית והשכלית, ואפילו מהמיצרים וגבולים של השכל דנפש האלוקית – שכן, דוקא באופן כזה יכולים לקיים את המצוות כרצון ה', "כמצות רצונך", היינו, שקיום המצוות יהיה אך ורק משום שזהו רצונו של הקב"ה, ללא שום פניה.

ומשום זה קשה כל כך לבוא להשלימות דקיום המצוות "כמצות רצונך", עד שבשביל זה צריך להיות ביאת המשיח (כנ"ל סכ"ד) – כיון שהשלימות דקיום המצוות הוא באופן שהנקודה הפנימית דנפש האלוקית יוצאת אפילו מהמיצרים וגבולים של נפש האלוקית, ובזמן הזה לא שייך ענין זה כי אם אצל יחידי סגולה, או בעתים מזומנים, כמבואר באגה"ק שזהו"ע היציאה מהגלות (ביאת המשיח) בכל נשמה פרטית, אלא שכיון שאין זה אלא בנוגע לנשמה פרטית בלבד, לכן ישנו ענין הגלות גם לאח"ז, עד שתהיה היציאה מהגלות (ביאת המשיח) בנוגע לכללות ישראל.

(התוועדויות תשי"ד ח"א עמ' 263)

¯

ענין זה (שתוכנו היציאה מהמיצרים וההגבלות של העולם) התחיל בשעת מתן – תורה, שאז עמדו כל נשמות ישראל (אפילו נשמות הגרים), ושמעו מהקב"ה בכבודו ובעצמו "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שעי"ז ניתן הכח לכאו"א מישראל לצאת מהמיצרים וההגבלות של העולם.

אמנם, בשעת מ"ת היתה רק התחלת הענין, ואילו גמר וקיום הדבר היה בפורים. ומיני אז יש לנו בפנימיות את הכח שלא להתחשב בהמיצרים של העולם ולעמוד במס"נ על עניני תומ"צ.

וכאשר כאו"א מישראל פועל בעצמו את הענין ד"יציאת מצרים", שלא להתחשב ב"מצרים" (מיצרים והגבלות) שלו, שאז רואה הוא בגילוי שגם חלקו בעולם מסייע לו בעבודתו (כנ"ל) – אזי יתגלה גם בכללות העולם הענין ד"דירה בתחתונים", כי, התגלות פנימיות הלב שבו, שזהו"ע משיח הפרטי – מהוה הכנה לביאת משיח הכללי, במהרה בימנו.

(התוועדויות תשי"ד ח"ב עמ' 135)

¯

בפרשת היום נאמר "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו וגו' ", ומפרש רש"י שהכוונה היא על ירושלים.

והקשה בספר החיים (לאחי המהר"ל) בחלק גאולה וישועה: למה לא נאמר בשום מקום בתורה "ירושלים" בפירוש, אלא רק סתם – "המקום אשר יבחר ה' " ?

ומתרץ, ש"בכל מקום מוקטר מוגש לשמי", היינו, שלאו דוקא בירושלים, אלא בכל מקום שיהודי מתפלל להקב"ה, הרי זה מקום שהקב"ה בוחר בו. ולכן מתפללים לצד ארץ ישראל, לצד ירושלים, לצד המקדש, לצד קדשי קדשים ולצד הארון, כיון שגם בכל מקום, אפילו בחוץ לארץ בגשמיות, ישנו הענין דירושלים.

ומה שאמרו "כל הדר בחוץ לארץ כאילו אין לו כו' " – ממשיך בספר החיים – הרי זה "הדר" דוקא, ד"דר" פירושו בקביעות, היינו, שיושב בחוץ לארץ בקביעות ולגמרי אינו חושב אודות הגאולה, אבל כאשר גם היושבים בחוץ לארץ חושבים אודות משיח וארץ ישראל, וכמו בשעת התפילה שפונים לצד ארץ ישראל, אזי בכל מקום שבו נמצאים הרי זה המקום אשר יבחר ה'.

ישנם כאלו שמטעים אותם והם מפרשים את הענין ד"דר בארץ ישראל" כפשוטו, ונוסף לכך – באופן של גסות וחומריות, עד שנעשה אצלם היפך פסק התורה.

הרמב"ם פוסק בהלכות דעות שכאשר יש לפני האדם שני מקומות, מקום אחד הוא מקום ישוב, אבל במקום הזה יש להתיירא שמא יסירו אותו מדרך היהדות, ואילו במקום השני הוא מדבר – הרי לא זו בלבד שלכתחילה צריך לבחור את מקום המדבר, אלא אפילו אם נמצא כבר במקום ישוב, עליו לברוח משם למדבר.

הדברים אמורים בנוגע בריחה למדבר, ומכל – שכן בנידון דידן – שלכתחילה אסור לבחור מקום כזה שבו יכולים להסיר אותו ח"ו מדרך הישר,

אלא מאי – טוען הוא – הגמרא אומרת "כל הדר בחוץ לארץ כו' ", הנה הכוונה בזה היא לדירת קבע דוקא, אבל כאשר מחכים למשיח, ותיכף כשיבוא, מוכנים לעזוב את כל ה"זבת חלב ודבש" שבחוץ לארץ – אלו שחושבים שיש להם זאת – כיון שרצונו בקיום היעוד "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", אזי גם כאשר נמצאים בחוץ לארץ הרי זה המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו, וגם כאן יכולה להיות עבודת הקרבנות ברוחניות, "את עולותיך ואת שלמיך", העליות שלך והשלימויות שלך על המזבח.

וזוהי ההוראה שצריכים להפיק מפרשת היום – ש"בכל המקום אשר אזכיר את שמי" הרי זה ארץ ישראל, וזהו בכחו של כל יהודי לפעול שהדבר יהיה בגילוי, וזהו הענין של משיח הפרטי, שיפעל גם ביאת משיח הכללי, שכל בני ישראל ילכו לארץ ישראל הגשמית יחד עם משיח צדקנו.

(התוועדויות תשט"ו ח"ב עמ' 263)

¯

וכאשר ישנו הענין ד"תפילה לעני", שזהו"ע היציאה ממציאותו, "ונפשי כעפר לכל תהיה " – אזי נעשה "פתח לבי בתורתך", שהו"ע מרחב העצמי שבתורה, שיתגלה לעתיד לבוא ע"י משיח, כדאיתא בזהר ש"תפילה לעני" קאי על תפילתו של משיח, "עני ורוכב על חמור".

וכמו כן גם עתה, הרי הענין דתורת החסידות, פנימיות התורה, הוא, להתקשר עם התורה כפי שהיא מאוחדת עם סתים דקוב"ה, שזהו מעין מהמרחב העצמי שבתורה שיתגלה לעתיד. ולכן, גם עתה, ע"י לימוד החסידות והנהגותיה והדרכותיה, יכולים לבוא ל"תפילה לעני", שמגלה את המשיח הפרטי שבכל אחד ואחד מישראל, שזהו"ע ניצוץ פרטי מהשכינה שבפנימיות הלב (כמבואר באגרת הקדש בתניא), ועד שבאים למשיח הכללי, "עני ורוכב על חמור".

(התוועדויות תשט"ז ח"ב עמ' 81)

¯

ולכן מבלי להיות מרומה ("ניט נאַרנדיק זיך") במעמדו ומצבו, בכחו וביכלתו – הרי זה דבר ברור ופשוט, שכל אחד משישים ריבוא מישראל וענפיהם כו' שבדרא דעקבתא דמשיחא, לא זו בלבד שביכלתו להפיץ את מעיינות הבעש"ט, אלא עוד זאת שהראו לו כיצד לעשות זאת כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל ההילולא, שהבעש"ט גילה אודות יכלתו של כל יהודי, ואדמו"ר הזקן הראה כיצד יכול כל יהודי לעשות זאת.

עתה בדורנו זה, כל אחד הוא תלמיד של הבעש"ט והנשיאים שלאחריו, אצלו נמצאים המעיינות דהבעש"ט, ובכחו להפיץ אותם בחלקו בעולם עד שיחדור גם בה"חוצה" דחלקו בעולם – שזה יביא את המשיח (הפרטי) בחלקו בעולם, ולאח"ז – את המשיח הכללי דכללות ישראל, משיח כפשוטו, בשר ודם, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים, למטה מעשרה טפחים.

(התוועדויות תשי"ז ח"ב עמ' 41)

 

 

יום ב (יא אב)

"בחינת נקודת פנימיות הלב שהיא בחינת אהבת ה' בחינת למען חייך"

וכללות ענין הלב קשור עם התק"ש דר"ה, כמבואר בדרושי חסידות (לקו"ת שם נח, ד ואילך) שמעלת המוח שהוא שליט על הלב, קאי על חיצוניות הלב, אבל פנימיות הלב הוא יותר גבוה מבחינת המוח, ולכן נקרא הקב"ה "צור לבבי". וזהו גם כללות ענין התשובה, כמרז"ל דעיקר התשובה בלב – התגלות פנימיות הלב. וזהו כללות הענין דתק"ש, קול פשוט, בחינת התגלות פנימיות הלב.

(התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 10)

 

"והיינו ע"י נתינת הצדקה לה' ממונו שהוא חיותו ובפרט מי שמזונותיו מצומצמים וכו' "

הנה ענין הצדקה הוא להחיות רוח שפלים, שהוא העני שאין לו כלום, וכאשר נותן לו צדקה הרי הוא מחיה אותו, ועי"ז מעורר למעלה ג"כ ענין להחיות רוח שפלים, שהם ג' עולמות בי"ע, שנקראים שפלים, ע"ש שמקור התהוותם הוא רק מבחינת המלכות שהיא בחינת הארה בלבד, כמ"ש כי נשגב שמו לבדו (ורק) הודו (זיו והארה בלבד) על ארץ ושמים, ולכן צריך להחיות רוח שפלים, היינו, שגם בבי"ע יורגש אור האצילות, וזהו ענין הצדקה למעלה שנפעל ע"י הצדקה למטה. ועי"ז נמשך אח"כ בתפילה גילוי אור שלמעלה מהשתלשלות, שהו"ע הארת אוא"ס מבחינת פנים, אחזה פניך.

(סה"מ תשט"ז עמ' רנח)

 

 

 

יום ג (יב אב)

"כמ"ש תמיד עיני ה' אלהיך בה"

בנוגע לכללות ארץ ישראל נאמר "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", היינו, שבארץ ישראל רואים בגילוי את השגחת הקב"ה כו', ועד שמא"י מתפשטת השגחת הקב"ה על כל העולם כולו (ראה בחיי עה"פ עקב יא, יב), ובדוגמת לשון הגמרא (תענית י, א) "א"י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית כו' " (ומובן בפשטות ריחוק הערך שבין עיקר הענין ל"תמצית" – "מה שנשאר כו' ").

והרי ענין זה אינו קשור עם הזמן שביהמ"ק קיים – כי פסוק זה נאמר קודם שנבנה ביהמ"ק. ומזה מובן שגם לאחרי חורבן ביהמ"ק הרי פסוק זה ("ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה גו' ") בכל התוקף.

(התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 45)

 

 

 

יום ד (יג אב)

סימן ה

"ולכן נקרא בשם נקודה בהיכלא בזוה"ק"

והנה ענין שם הוי' שבנפש מבואר בכ"מ בארוכה, אך כללות הענין הוא, דכשם שענין ד' אותיות שם הוי' הוא סדר המשכת והשפעת האור, כמו"כ הוא גם בענין שם הוי' שבנפש, שסדר הבאת והמשכת האור הזה הוא ע"י ד' האותיות דשם הוי'. דהנה, היו"ד דשם הוי' שבנפש, שהוא בבחינת נקודה, מורה על הביטול במציאות והנחת עצמותו, שאינו שום מציאות לעצמו וכל מציאותו היא רק להשלים רצון העליון, דמשום זה אינו מתחשב (ער רעכנט זיך ניט) בשום דבר, ולא נוגע לו אם השכל מחייב כן אם לאו, וגם לא איכפת ליה (עס גייט אים ניט אָן) שיאמרו עליו שאינו מתנהג ע"פ שכל, דמאחר שהוא יודע שכן צריך לעשות, הרי הוא עושה כן בלי שום חשבונות. וכללות עבודתו אינה באה מעבודת השכל שע"פ טו"ד, אלא הוא בחינת ההנחה שלמעלה מטו"ד וענין הביטול דעצם נפשו. וענין הה"א דשם הוי' שבנפש הוא, שאחרי עבודת הביטול מצד היו"ד, אזי בא לבחינת ה"א, שיש בה שטח דאורך ורוחב, שמורה על ההבנה והשגה, אבל גם אז הנה הבנתו והשגתו היא מתאימה להביטול שביו"ד, שזהו"ע נקודה בהיכלא. והיינו שמתבונן במעמדו ומצבו אליבא דנפשיה איך שהוא מרוחק מאלקות, דגם כאשר עסק בעבודה משך כמה שנים וזכה לקבל כמה ענינים, מ"מ, כאשר מתבונן אליבא דנפשיה, רואה כללות מעמדו ומצבו שלא ניזוז ממקומו (ער האָט זיך גאָרניט גערירט), ונשאר במצבו הקודם, וגם כאשר מתבייש לומר זאת בפני אחרים, הרי הוא בעצמו (באַ זיך אַליין), באותם רגעים אחדים (די פּאָר מינוט) עכ"פ שמתבונן אליבא דנפשיה און ער האַלט בא דעם אמת, רואה הוא מה הוא (ער זעט דאָך וואָס ער איז), ומזה צר לו ביותר, וכמ"ש אדמו"ר האמצעי המשל דעני, שכאשר נזכר במצבו כו' הנה מיד בכה יבכה במר נפשו. ונוסף על המיצר שצר לו מצד מצבו הפרטי, הרי הוא מתבונן ג"כ בהריחוק דכללות ההשתלשלות שהוא רק הארה בלבד, דלא מבעי אור הממלא שהוא הארה בלבד, אלא גם אור הסובב הוא הארה, כמ"ש אני הוי' הוא שמי, דגם הוי' דלעילא שהוא אור הסובב הוא ג"כ רק שם והארה בלבד, ומצד זה צר לו ביותר. ובאמת הנה הא בהא תליא, דמצד הריחוק דכללות ההשתלשלות, נעשה נתינת מקום שיוכל להיות במעמד ומצב כזה, שהרי במקום שמאיר האור ביותר אזי אין נתינת מקום כלל לחושך, וא"כ, מה שהוא נמצא במצב כזה, הרי זה לפי שכללות ההשתלשלות הוא בריחוק כו'. וכאשר מתבונן בכל זה ונעשה לו צר ביותר, אזי ויצעקו אל הוי' בצר להם, שמתפלל ומעורר רחמים על כללות ההשתלשלות שיאיר בו גילוי אלקות, שעי"ז נעשה גם הוא מקורב.

(סה"מ תשי"ז עמ' קב, קג)

¯

גם מי שעוסק בלימוד התורה, אלא שלימודו הוא לימוד ה"גמרא" (לימוד ה"תלמוד"), ובמילא נדרש ממנו להשקיע בהלימוד את כח השכל, על מנת להבין ולהשיג – הנה אם לא יהיה אצלו הענין ד"נקודה בהיכלא", נקודת היהדות וקבלת – עול, לשמור שהשכל לא ילך בדרך עקלתון, אזי עלול למצוא בשכלו ענין של "כח דהיתרא עדיף" (ככל עניני היתר שהתחילו להשתמש בהם בזמן האחרון),

- בתחילה יתיר את המותר, תאוות היתר, ללא הגבלות, עד שיהיה "נבל ברשות התורה", שזהו עדיין חולי שאין בו סכנה; וכאשר נופלים בענין זה, אזי יכולים ליפול ולהתיר גם את האסור כו'.

ועל זה באה ההוראה – שכאשר "בנית ביתך זה גמרא", צריך לעשות "מעקה", שזוהי הזהירות שלימוד הגמרא יהיה כדבעי, שלא יבוא לענינים של שכל מוטעה כו', ועי"ז "לא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו".

(התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' 55)

 

"ונקרא אבא יסד ברתא"

ספירת המלכות נמשכת מספירת החכמה, דחכמה תתאה נמשכת מחכמה עילאה.

(סה"מ תשי"ז עמ' יט)

 

 

 

יום ו (טו אב)

"מורה על התפשטות בחי' מלכותו יתברך מלכות כל עולמים למעלה ולמטה ולד' סטרין"

והנה התעוררות הרחמים באה מצד ההתבוננות בענין מלכותך מלכות כל עולמים, שכל העולמות התהוותם היא רק ממדת המלכות שהיא שם והארה בעלמא. ובהקדים הידוע שכל ענין ישנו בדרך כלל ופרט. הנה כמו שהוא בפרטיות בכל שנה, שבר"ה נעשה התחדשות החיות על כל השנה, שהחיות של השנה הבאה ישנו בר"ה בכח בלבד, שבו נמשך החיות מספירת המלכות, דזהו"ע בנין המלכות שבר"ה, הנה כמו"כ הוא גם בדרך כלל, בכללות ענין השתלשלות העולמות, הן העולמות שכבר ישנם בפועל, והן העולמות שיתהוו אח"כ, שהם נו"ן אלפים יובלות, שזהו דיוק הלשון כל עולמים, כל בגימטריא חמישים, דקאי על נו"ן אלפים יובלות שיתהוו אח"כ, ועכשיו הם רק בכח, הנה חיותם הוא רק מספירת המלכות שהיא שם והארה בלבד. והיינו, דעם היות שהנו"ן אלפים יובלות (כל עולמים) הם בעליה אחר עליה, ובפרט לפי המבואר במ"א שכל השית אלפי שני דהוי עלמא וחד חרוב אינם אלא שבוע אחד, וע"פ חשבון זה מובן אריכות הזמן דשנה, שמיטה ויובל עד נו"ן אלפים יובלות, שכל משך זמן זה הוא באופן של עליה תמידית בעילוי אחר עילוי, ומ"מ, הנה כל זה אינו אלא מספירת המלכות, שהיא שם והארה בלבד. וכמובן גם מהלשון עולמים, שהרי עולם הוא מלשון העלם והסתר, שזהו שהתהוות העולמות היא בדרך יש מאין, שנקרא בשם אין לפי שאינו מושג, והטעם שאינו מושג בהיש הוא לפי שאם יתגלה בהיש אזי יתבטל היש ממציאותו. ומזה מובן בנוגע לכללות ענין העולמות, גם עולם האצילות, ולא רק אצילות הפרטית, אלא גם אצילות הכללית, דמאחר שנקרא בשם עולם, הרי זה ענין של העלם והסתר, ועד שגם העשר ספירות דאצילות, עם היותם ספירות מלשון ספירות ובהירות, ועלייהו איתמר הוא אינון ואינון הוא, מ"מ, הרי זה רק לגבי למטה מהם, אבל לגבי למעלה מהם הו"ע של העלם והסתר. וכיון שמלכותך מלכות כל עולמים, היינו, שכל העולמות, גם הנו"ן אלפים יובלות שיהיו אח"כ, התהוותם הוא מספירת המלכות שהיא שם והארה בלבד. הרי מובן, שגם העולמות היותר עליונים הנה הרחמנות עליהם גדולה ביותר.

(סה"מ תשי"ח עמ' כב, כג)

 

עלונים אלו אי"ה יאוגדו לכדי ספר עם סיומו של מחזור לימוד השיעור היומי בתניא.

הערות והארות ותיקוני שגיאות הדפוס, יתקבלו בברכה.

 

בסייעתא דשמיא יצא לאור

ספר "ביאורים בספר התניא"

הכולל ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא

ערוכים מכתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

כרכים א, ב – מחזור ראשון

כרכים ג, ד – מחזור שני

כרך ה-לקוטי אמרים מחזור שלישי

להזמנות: 0527155039

 

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

 

לקבלת העלון ישירות לדוא"ל: A770@012.net.il

 

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים