מומלצים לציבור הדתי
שרה28/03/2024
הי מישל, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
שרה28/03/2024
הי צפורה, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
מרדכי26/03/2024
בן 42, פנוי, 4 ילדים, חרדי, רקע חרדי, נאה מאוד, משמש כמלמד בת''ת, בריא ב''ה, משפחתי, חברותי ותקשורתי, מעוניין במתאימה. רקע: לא משנה. רמה דתית: חרדית. גיל: 18-32. מצב בריאותי: אפשרי אך: א. לא משהו שהוא מסוכן או מקצר חיים ח''ו, וכן לא מגביל אפשרויות ההולדה בע''ה. ב. שאינו חיצוני. מראה: נאה ומטופחת. ישנם פרטים נוספים שהייתי מעוניין לציין, אך איני יודע מה בדיוק דרוש, במידת הצורך, אפשר ליצור עמי קשר טלפוני בשעות הערב, או דרך המייל, ואשיב לשאלות על מנת לייצר מה שיותר התאמה בע''ה.
בית עסק: ענבי הגפן
שפרה26/03/2024
מעונינת לקבל הצעת מחיר עבור שבת חתן
שמואל25/03/2024
בירור והצעת מחיר! האם יש לכם אפשרות של הפלגה לילית (בשעות 21:00-23:00 בערב לערך) מאשקלון לאשדוד של כ75 איש, עם או בלי מסיבה על הספינה. הבירור מופנה ליום ראשון 07/04/2024, ואם כן מה המחיר! תודה
יצחק21/03/2024
מתעניינת לסופ״ש 10 מבוגרים 6 חדרים לתאריך 5/4 ועזיבה 6/4 ( שבת חתן)
אבי20/03/2024
מעונין בחדר לזוג לשבת הגדול קרוב מאד לבית הכנסת ולחדר האוכל אשתי נכה בתודה וברכה אבי אייזן
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
מירי18/03/2024
אשמח פרטים להזמנה לחופה
לאה18/03/2024
מבקשת הצעת מחיר לשבת הגדול , 2 לילות,עבור 37 איש מתוכם 5 תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מרים18/03/2024
פנוי למחר בר מצוה ברכסים, לא משהו גדול, צלום וגם חלק הסרטה
דניאל17/03/2024
אירוח שבת הדול במרכז הארץ
בית עסק: מחלקת הנופש
אליזבט16/03/2024
שלום מבקשת פרטים על בית ההארחה. אוכל, כשרות? בריכה? חדרים? בברכה אליזבט בראל
דבורה13/03/2024
שלום.האם יש אצלכם אירוחח בפסח(2 לילות ראשונים)?.במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי עלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה

פרשת השבוע - ביאורים בספר התניא לפרשת שופטים

יום א (א אלול)

סימן י

"ע"י האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מ"ע שהן רמ"ח אברים דמלכא"

והנה, כאשר ישראל הם כדבעי שאז נקראים בשם רחל, אזי עבודתם היא כמ"ש ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה. והענין בזה, דהנה, ענין התואר הוא בציור תמונת האברים שהם מכוונים זל"ז ובערך זל"ז, וענין האברים למעלה הו"ע רמ"ח אברים דמלכא שבבחינת ז"א, כי ז"א הוא בעל ט' ספירות, וט' פעמים ט', שבכל אחד מהם יש ראש תוך וסוף, וה' חסדים המגדילים, הם בגימטריא רמ"ח. וענין זה נעשה ע"י קיום רמ"ח מ"ע, וכמרז"ל ע"פ ועשיתם אתם, מעלה הכתוב כאילו עשאוני, היינו, שע"י קיום רמ"ח מ"ע נעשה המציאות דרמ"ח אברים דז"א. וענין המראה הוא זיו קלסתר פנים ששייך להילוך הדמים ע"י שס"ה גידים, שנמשך מצד פנימיות הנפש, ושייך לבחינת המוחין, כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו, וענינו למעלה הוא כמ"ש שמי עם י"ה בגימטריא שס"ה, די"ה הוא בחינת המוחין, בחינת חב"ד למעלה, והמשכת בחינת המוחין היא ע"י שס"ה ל"ת שהם כנגד שס"ה גידים.

(סה"מ תשי"ט עמ' ד)

 

 

 

יום ב (ב אלול)

"ושית אלפי שני הוי עלמא כו' "

כשם שישנו ענין הדורמיטא בימי השבוע וימי השנה, כך ישנו בכללות גם ב"שית אלפי שנין דקיימא עלמא", שבסוף "שית אלפי שנין", יום הששי לפנות ערב דכללות, ישנו העליה וסילוק, שמזה נמשכים חבלי משיח. עם כל הגזירות רחמנא לצלן, ולאח"ז היא ההמשכה בביאת המשיח.

(ולהעיר ממה שמצינו בספרים (נמוקי או"ח סס"ח), אודות דברי המקובלים בשם האריז"ל, שבזמנו בטלו השמדות ולא יהיו עוד גזירות – הנה לאו מרן האריז"ל חתים עליה, שהרי ראינו שגם לאח"ז עוד ישנם גזירות (ראה גם אג"ק ח"י ע' קסט. לקו"ש חל"ח ע' 183).

אלא, שקשה לומר כן, שהרי אדמו"ר האמצעי מביא ענין זה בשם האריז"ל (שערי תשובה ה, ב ובהנסמן שם (קמח, ג)).

ואפשר לומר, שאדמו"ר האמצעי הביא ענין זה כדי לפעול – ע"י תפלה, או ע"י פס"ד בתורה – ביטול או עכ"פ חלישות בענין הגזירות (מהנחה בלתי מוגה).)

(התוועדויות תשי"ז ח"א עמ' 101)

¯

החילוק בין שיטת חב"ד ושיטת חסידות פולין יכול להיות רק עתה.

השיטה של חב"ד היא שכל יהודי צריך להתייגע על הבנה והשגה באלקות, ושיטת חסידות פולין היא (כידוע המאמר מהרה"ק הר"ש מקרלין ז"ל) – "וצדיק באמונתו יחיה ", אל תקרי יחיה אלא יחיה (החי"ת בפתח), היינו, שישנו הצדיק שמתייגע, וכל השאר, הנה בכח וע"י אמונת צדיקים שיש להם, מחיה אותם הצדיק.

שתי שיטות אלו שייכות רק עתה. בנוגע לעתיד – הרי הכל מודים שאז יקויים היעוד "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", כך שלכל בנ"י תהיה הבנה והשגה באלקות, כמ"ש "כי כולם ידעו אותי".

עכשיו הוא הזמן שלפני משיח. ובמילא, כמו לכל הענינים דלעתיד צריכים לעשות הכנה וכלי לכך בזמן הגלות, וכיון שהכלי צריך להיות מעין האור והגילוי, במילא צריך להיות גם עתה מעין הענין ד"כולם ידעו אותי", שכל בנ"י צריכים להתייגע על הבנה והשגה באלקות.

וע"ד דאיתא בפרי עץ חיים, ויש שנוהגים כן בפועל, שביום ששי טועמים מהמאכלים של שבת, כמ"ש "טועמיה חיים זכו".

- אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי הנהגה זו בגשמיות, אבל ברוחניות בודאי צריך להיות כן, לא רק ביום ששי, אלא כל השבוע. -

הרי שית אלפי שנין הוי עלמא. ונמצא, שהזמן עתה הוא יום ששי לאחרי חצות, וא"כ בודאי צריך להיות "טועמיה חיים זכו" – לימוד החסידות בהבנה והשגה, שעי"ז באים להענין ד"כולם ידעו אותי".

(התוועדויות תשי"ז ח"א עמ' 104)

 

 

 

יום ג (ג אלול)

"לכן אמרו במקום שבע"ת עומדין וכו' "

החילוק שבין עבודת הצדיקים ועבודת הבעלי תשובה הוא, שעבודת הצדיקים היא באופן של הילוך ועליה מדרגא לדרגא, ואילו עבודת הבעלי תשובה הוא באופן של הילוך ועליה שלא בסדר והדרגה, ובלשון החסידות – "לדלג שור".

ולכן הקריאה דפרשת וילך היא ב"שבת שובה" או בחודש אלול, חודש התשובה – מאחר שכללות עבודת התשובה היא באופן של הילוך שלא בהדרגה כו'.

(התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 32)

 

 

 

יום ד (ד אלול)

"והנה עיקר התשובה הוא בלב "

והנה, בתשובה עילאה גופא (התשובה דיום השבת) ישנם ריבוי דרגות:

מבואר בתניא (פכ"ט) ש"עיקר התשובה בלב, והלב יש בו בחינות ומדרגות רבות, והכל לפי מה שהוא אדם כו' ".

זאת אומרת: כאשר יהודי מתעלה בעבודתו לדרגא נעלית יותר – תובעים ממנו לשוב בתשובה גם בנוגע לענינים אלו שבמעמדו ומצבו הקודם לא נדרשה ממנו עבודת התשובה בנוגע לענינים אלו. ועד"ז בנוגע לעבודת התשובה שלו בעבר – "שרוצים להעלותו לתשובה עילאה יותר מעומקא דליבא יותר".

ועפ"ז מובן שהעבודה דתשובה עילאה שביום השבת היא באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שבכל שבת הרי הוא מגיע לדרגא נעלית יותר בעבודת התשובה עילאה. ועד שמגיעים להעילוי דתשובה עילאה ד"שבת שובה".

וכמבואר בכתבי האריז"ל שהשבעה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ הם שבעה ימים רצופים, ויש בהם כל שבעת ימי השבוע – מאחר שענינם לתקן את כל ימי השבוע דהשנה שעברה, היינו, שביום ראשון בשבוע (שבעשי"ת) מתקנים את היום ראשון דכל השבועות, ועד"ז בשאר הימים.

ועפ"ז מובן שבשבת שובה מתקנים ומשלימים את העבודה דתשובה עילאה שבכל שבתות השנה. וזהו העילוי ד"שבת שובה" לגבי שבתות כל השנה.

והביאור בזה:

כללות עבודת התשובה ענינה – "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", היינו, להשיב את הנשמה, חלק אלקה ממעל ממש", למקורה ועצמותה. ועי"ז הרי הוא מעלה גם את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם.

ומאחר ש"האלקים אשר נתנה" הוא אין סוף – מובן, שגם העילוי דעבודת התשובה יכול להיות עד אין סוף.

ועפ"ז מובן גודל העילוי ד"שבת שובה" לגבי כל שבתות השנה – כי מאחר שנוסף עוד רגע ועוד שעה ועוד יום ("שבת שובה") עבור העבודה דתשובה עילאה, הרי בודאי שצריכים לנצל זאת באופן ד"מעלין בקודש".

ובפרט לאחרי כללות העבודה דחודש אלול, והעבודה דר"ה:

דהנה, בכל יום מימי חודש אלול אומרים ב"פ את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי", כולל הפסוק "לך אמר לבי בקשו פני גו' ", היינו, שעבודת התשובה דחודש אלול קשורה עם בחינת פנימיות הלב.

וכללות העבודה דר"ה היא הכתרת המלך, והרי המלך "הוא לב כל קהל ישראל", ועד"ז מובן בנוגע להקב"ה שנקרא "צור לבבי" – כולל בחינת פנימיות הלב דלמעלה, "פניך ה' ".

וע"פ האמור לעיל ש"עיקר התשובה בלב, והלב יש בו בחינות ומדרגות רבות" – מובן, שעבודת התשובה ד"שבת שובה", לאחרי העבודה דפנימיות הלב שבחודש אלול ובר"ה, הרי הוא באופן נעלה ביותר, למעלה ממדידה והגבלה.

ועפ"ז מובן גודל השמחה שבעבודה דתשובה עילאה ד"שבת שובה" – מאחר שזוהי עבודה באופן נעלה ביותר.

(התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 28, 27)

¯

ישנם הטוענים שהם מוכנים לקיים את כל התומ"צ, אבל באופן של מתינות (כפי שמתנהג אדם מתון וכו') – הנה על זה באה ההוראה ד"שבת שובה" שכללות העבודה צריכה להיות באופן של דילוג, שהרי עבודת התשובה ענינה "לדלג שור", למעלה ממדידה והגבלה.

והנה, בענין הדילוג גופא ישנם כמה וכמה אופנים ודרגות, ע"ד האמור לעיל ש"עיקר התשובה בלב, והלב יש בו בחינות ומדרגות רבות", וא"כ, יכול לטעון שבענין הדילוג גופא ילך מדרגא לדרגא – הנה על זה אומרים לו שענין הדילוג גופא צריך להיות שלא בסדר והדרגה, למעלה ממדידה והגבלה לגמרי.

וכללות ענין הדילוג בנוגע לעבודת התשובה שבלב, הוא בדוגמת הענין דדפיקו דלבא, שזהו כללות הענין דרצוא ושוב – ולכן, אין זה הדילוג נשאר בלב בלבד, אלא נמשך עד לענינים של מעשה בפועל, כשם שהדפיקו דלבא נמשך ופועל שיהיה דפיקו דידא (מעשה בפועל).

ואע"פ שלכאורה אפשר לטעון שגם הדפיקו דלבא (הרצוא ושוב – דילוג) הוא באופן המדוד ומוגבל דוקא, שהרי מצד בריאות הלב צריך להיות הדופק באופן דמדידה והגבלה דוקא – אעפ"כ תובעים שהדילוג דעבודת התשובה יהיה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי.

והביאור בזה:

אע"פ שע"ד הרגיל הדפיקו דלבא הוא במדידה והגבלה, הרי ישנם רגעים מסויימים שבהם הדפיקו דלבא הוא למעלה ממדידה והגבלה כו'.

ועד"ז מובן בנוגע לעבודת התשובה – היות שצריכים לבטל ולתקן את הירידה בכיוון הבלתי רצוי, לכן, לכל לראש צריך להיות ענין הדילוג לקצה ההפכי, באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, ואח"כ יכולה להיות העבודה באופן ד"תמידים כסדרם".

(התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 33)

 

 

 

יום ו (ו אלול)

"אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו"

מובן בפשטות שהחידוש בהתהוות העולם הוא – בכיוון הטוב כו', כי "מפי עליון לא תצא גו' ", ומאחר שב"שבת בראשית" מתחדשת מציאות העולם לטובה באופן חדש לגמרי – מובן, שנעלמים כל המניעות והעיכובים וההתנגדות וכו', ובמילא יכול הוא לעבוד עבודתו בנקל, ובשמחה וטוב לבב.

(התוועדויות תשמ"ח ח"א עמ' 297)

¯

כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג לומר תמיד "לשנה טובה ומתוקה".

והענין בזה:

"(שנה) טובה" כשלעצמה – הרי זה כבר טוב, ומהי ההוספה ד"מתוקה" ?

והביאור בזה – שהפירוש ד"מתוקה" הוא להמתיק ולהפוך את הענינים שבגלוי הם לא טוב, שגם יהיו טוב.

והיינו, שכל הענינים שבשנה החולפת לא היו בטוב הנראה והנגלה ("ניט ווי ס'האָט זיך געוואָלט") – דאף שזהו אמנם "טוב", מ"מ, הרי זה בחינת חסדים המכוסים דעלמא דאתכסיא – יהפכו בשנה הבאה להיות בטוב הנראה והנגלה, שגם עיני בשר יראו שהם טוב.

והענין בזה – שגם בחינת חסדים המכוסים דעלמא דאתכסייא, הטוב הנעלם שלמעלה מהשתלשלות, יומשך בגילוי, שהרי מצד האור שלמעלה מהשתלשלות אין שום הגבלות, ולכן הרי הוא פורץ כל הגדרים, ונמשך טוב בלי גבול, בטוב הנראה והנגלה.

(התוועדויות תשט"ו ח"ב עמ' 266)

 

"ובאור פני מלך חיים"

וכמובא בחסידות בפירוש הכתוב "באור פני מלך חיים", שזהו כמשל "הנידונין להריגה ר"ל כשנפגעין במלך נמחל להם העונש והרי אין המלך מעיין כלל בדינו אם ראוי כו' רק שנמחל לו ממילא מפני שאין שם ענין הדין כו' וז"ע באור פני מלך חיים שזהו בחינת עצם הטוב", ומובן, שחיות זה הוא למעלה מהחיות שנמשך לו מצד חוקי והנהגות המדינה, אלא חיות זה הוא מפנימיות המלך, "פני מלך".

(התוועדויות תשי"ד ח"א עמ' 35)

¯

יום השבת בזמן המנחה הוא עת רצון, "רעוא דכל רעוין", ולכן מתבטלים אז כל הדינים.

- בכלל, זמן המנחה הוא זמן של דינים. משא"כ במנחת שבת – לא זו בלבד שאין אז דינים, אלא שמצד זה שהוא עת רצון, "רעוא דרעוין", מתבטלים אז הדינים.

וע"ד המבואר בענין "באור פני מלך חיים", שאפילו בשעה שאדם נידון למיתה, וכבר מוליכים אותו לאותו מקום, הנה אם ראה בדרכו את המלך – אזי "באור פני מלך חיים", ומתבטלים כל הדינים.

וזהו שאומרים ב"בני היכלא": "דביה מלכא בגילופין", ובמילא "לית זעפין", ומתבטלים "הני כלבין דחציפין".

(התוועדויות תשי"ז ח"ב עמ' 108)

 

 

 

יום שב"ק (ז אלול)

"כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו"

בשלשה מקומות בתניא מבוארת העצה ליסורים: פעם אחת – בחלק ראשון דתניא, וב' פעמים – באגרת הקודש.

בחלק ראשון דתניא איתא, שהעצה ליסורים היא "לקבולי בשמחה", שעי"ז יזכה שלעתיד לבוא יומשך בטוב הנראה והנגלה.

אבל, הרי זהו ענין שצריכים להמתין להזמן דלעתיד לבוא.

באגרת הקודש במקום אחד נותן עצה "לפשפש במעשיו", ולהתבונן בכך שהמלך הגדול רוחץ צואת בנו יחידו, כמ"ש "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון גו' ", שענין זה הרי הוא בא מצד האהבה רבה שלמעלה, וע"י ההתבוננות "כמים הפנים אל פנים" יעורר את האהבה בעצמו להקב"ה, ועי"ז ימשיך למעלה, שהאהבה תהיה אהבה מגולה, ובמילא תומשך גם למטה בטוב הנראה והנגלה.

עצה זו, אף שאמנם אין צורך לחכות להמתין להזמן דלעתיד, ואפשר שיהיה לו טוב הנראה והנגלה גם עתה, אבל לזה יש צורך בהתבוננות והתעוררות אהבת הוי' וכו'.

במקום אחר באגרת הקודש נותן עצה לידע שזהו ענין של נסיונות, שמנסים את האדם אם יש לו רצון בעניני עולם הזה וחיי הגוף. ועי"ז שעומד בנסיון הרי זה נמשך בטוב הנראה והנגלה.

המעלה בעצה זו היא, שאין צורך להמתין על התעוררות האהבה וכו', ועד אז לסבול יסורים חס – ושלום, אלא שמיד כשעומדים בנסיון – נפטרים מהיסורים. ועוד מעלה בזה, שדי גם במעט יסורים, שהרי גם במעט יכולים לנסותו, ומיד כשרואים שאינו מתפעל מזה – נוטלים זאת ממנו.

אבל אעפ"כ, הרי כאן יש צורך לעמוד בנסיון.

אבל המעלה דרשב"י ופנימיות התורה היא – שנפטרים מכל הענינים הנ"ל; אין צורך להמתין להזמן דלעתיד, לא על התעוררות האהבה וכו', ולא העמידה בנסיון, אלא שמצד פנימיות התורה מפרשים, מיד, ומגלים כל ענין, בטוב הנראה והנגלה.

(התוועדויות תשט"ז ח"ב עמ' 285)

 

"כי מה' מצעדי גבר כוננו"

יהודי כשהוא הולך ממקום למקום אין הוא הולך בעצמו, אלא ההשגחה העליונה מוליכה אותו, והכוונה היא – "לשכן שמו שם", לפרסם אלקות בעולם.

(התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' 195)

  

 

עלונים אלו אי"ה יאוגדו לכדי ספר עם סיומו של מחזור לימוד השיעור היומי בתניא.

הערות והארות ותיקוני שגיאות הדפוס, יתקבלו בברכה.

 

בסייעתא דשמיא יצא לאור

ספר "ביאורים בספר התניא"

הכולל ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא

ערוכים מכתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

כרכים א, ב – מחזור ראשון

כרכים ג, ד – מחזור שני

כרך ה – לקוטי אמרים מחזור שלישי

להזמנות: 0527155039

 

לקבלת העלון ישירות לדוא"ל: A770@012.net.il

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים