מומלצים לציבור הדתי
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
מרדכי26/03/2024
בן 42, פנוי, 4 ילדים, חרדי, רקע חרדי, נאה מאוד, משמש כמלמד בת''ת, בריא ב''ה, משפחתי, חברותי ותקשורתי, מעוניין במתאימה. רקע: לא משנה. רמה דתית: חרדית. גיל: 18-32. מצב בריאותי: אפשרי אך: א. לא משהו שהוא מסוכן או מקצר חיים ח''ו, וכן לא מגביל אפשרויות ההולדה בע''ה. ב. שאינו חיצוני. מראה: נאה ומטופחת. ישנם פרטים נוספים שהייתי מעוניין לציין, אך איני יודע מה בדיוק דרוש, במידת הצורך, אפשר ליצור עמי קשר טלפוני בשעות הערב, או דרך המייל, ואשיב לשאלות על מנת לייצר מה שיותר התאמה בע''ה.
בית עסק: ענבי הגפן
שפרה26/03/2024
מעונינת לקבל הצעת מחיר עבור שבת חתן
שמואל25/03/2024
בירור והצעת מחיר! האם יש לכם אפשרות של הפלגה לילית (בשעות 21:00-23:00 בערב לערך) מאשקלון לאשדוד של כ75 איש, עם או בלי מסיבה על הספינה. הבירור מופנה ליום ראשון 07/04/2024, ואם כן מה המחיר! תודה
יצחק21/03/2024
מתעניינת לסופ״ש 10 מבוגרים 6 חדרים לתאריך 5/4 ועזיבה 6/4 ( שבת חתן)
אבי20/03/2024
מעונין בחדר לזוג לשבת הגדול קרוב מאד לבית הכנסת ולחדר האוכל אשתי נכה בתודה וברכה אבי אייזן
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
מירי18/03/2024
אשמח פרטים להזמנה לחופה
לאה18/03/2024
מבקשת הצעת מחיר לשבת הגדול , 2 לילות,עבור 37 איש מתוכם 5 תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מרים18/03/2024
פנוי למחר בר מצוה ברכסים, לא משהו גדול, צלום וגם חלק הסרטה
דניאל17/03/2024
אירוח שבת הדול במרכז הארץ
בית עסק: מחלקת הנופש
אליזבט16/03/2024
שלום מבקשת פרטים על בית ההארחה. אוכל, כשרות? בריכה? חדרים? בברכה אליזבט בראל
דבורה13/03/2024
שלום.האם יש אצלכם אירוחח בפסח(2 לילות ראשונים)?.במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי עלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה
דבורה13/03/2024
שלום.האם המתחם פנוי בפסח?במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי מיקום ועלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה
אורן13/03/2024
אשמח לקבל הצעת מחיר ראשונית לשבת בתאריך 16/17/אוגוסט מדובר על 12 חדרים, כ - 40 אורחים ( מבוגרים + ילדים ) פנסיון מלא, היפוך ארוחות, פינוי במוצאי שבת, צריכים חדר פעילות שלנו עם עמדת קפה לאורך השבת. מקרר בחדר הפעילות, או בחלק מהחדרים, כשרות בשר חלק, ללא בישולי גויים כלל. תודה, אורן.

עונג שבת - פרשת ויצא וישלח

פרשת השבוע בעלון עונג שבת.

 

ועתה הייתי לשני מחנות

 

בכדי להבין את תהליך השינוי שעובר יעקב בפרשתינו עלינו להתבונן בפרשת תולדות.

מהי כוונתו הראשונית של יצחק בהעדפתו את עשיו? האם פירושה דחייתו של יעקב?

ר' עובדיה ספורנו טוען שאין הדבר כך: "וחשב (יצחק) שיהיה טוב ליעקב שתספיק לו נחלת ארץ ישראל ושיחיה בה עם איזה שיעבוד כדי שלא יטריד נפשו בעניני השררות והבלי הנפסדים... ושיהיה טוב לו שיהיה משועבד תחת אחיו..."

אין כאן חזרה על מודל יצחק וישמעאל, האחד מתברך והשני נדחה אלא יצירת ירושה משותפת. יעקב יקבל  אוטונומיה דתית בארץ ישראל תחת שלטון עשיו העוסק ביחסי חוץ בטחון וכלכלה. כך יבטא כל אחד מהאחים את יכולותיו: איש תם יושב אוהלים ואיש ציד איש שדה.

רבקה – לעומת זאת – סברה שלא ניתן לפצל את הברכה לשני נתיבים. הבן הממשיך של יצחק חייב לאחוז בידו את שני הצדדים ועליו להיות מסוגל להעמיד לבדו "אומה שהיא יודעת את ה'" (רמב"ם מורה נבוכים) .

יעקב נשלח לחרן משני נימוקים: דבקה ליעקב: "ברח לך אל לבן אחי חרנה... עד אשר תשוך חמת אחיך". יצחק ליעקב: "קום לך פדנה ארם... וקח לך אשה מבנות לבן".

אולם יש נימוק שלישי, נסתר, העומד ברקע ללא מילים. על יעקב לרכוש יכולת התמודדות עצמאית עם העולם החומרי כדי להיות ראוי לקבלת "ברכת אברהם" מיצחק אביו. יכולת זאת תאפשר לו להתמודד עם עשיו.

בפתיחת פרשתנו כאשר נפגש יעקב לראשונה עם רחל מתחולל ביעקב שינוי דרמטי.

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל... ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן... וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא...".

יעקב מתמלא בכח פיזי ברוח יוזמה תושיה ונחישות הבאות לידי ביטוי ברשימת הפעלים הצפופה בפסוק.

כך גם בעסקה עם לבן: "אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" ועומד על זכויותיו: "הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה".

למרות הרמאות של לבן שנתן לו את לאה הוא מקבל גם את רחל. "מלא שבוע זאת" - שבעת ימי המשתה – רש"י "ונתנה לך גם את זאת" - מייד ותעבוד אחרי נישואיה (רש"י).

יעקב מקים משפחה גדולה טרוד בעבודתו יומם ולילה ומתמרן בין לבן נשותיו וילדיו הרבים.

"ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי". יעקב מזהה  ברחל את האשה שמביאה לו את יכולת ההתמודדות עם העולם החומרי ולכן הוא ממתין עד ללידת בנם המשותף המייצג המובהק של רוח זו לפני שהוא מבקש לחזור לארצו. בלשונו של רשי: "משנולד שטנו של עשיו... משנולד יוסף בטח יעקב בה' ורצה לשוב". יוסף הוא שטנו של עשיו כיוון שהוא אוחז במידתו של עשיו בקדושה.

בהמשך מציג יעקב ללבן תנאים של עסקה מורכבת שבסופה: "ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים גמלים וחמורים".

"ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" כמו ביציאה כך בחזרה לארץ נפגש יעקב עם מלאכים אך מה שונה דמותו כדבריו לעשיו "במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות".

יעקב השיג את שלשת התכליות של מסעו: בריחה מאחיו חתונה עם בנות לבן ורכישת יכולת התמודדות מקיפה עם אתגרי העולם החומרי כדי לחזור לארצו ולממש את ברכת אברהם שנתנה לו .

 

 

לקראת חנוכה - נס חנוכה

 

בימי בית שני, כשפשטה מלכות יוון על ישראל, גזרו גזרות להשכיחם התורה ולהעבירם על דתם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, והצרו לישראל, וכאשר נתנו אבותינו אל לבם למסור נפשם כדי לקיים התורה, עד שריחם עליהם הקב"ה, והצילם מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים שקמו להילחם ביוונים וניצחום. ונכנסו לבית המקדש, וטיהרו את הבית מכל טומאת עבודה זרה שהכניסו שם הגויים. וכשבאו לחדש את עבודת בית המקדש, לא מצאו שמן טהור להדליק במנורה, כי אם פך שמן שהיה בו כדי להדליק לילה אחד. ונעשה להם נס, והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שעשו להם שמן טהור חדש. הערב שבו חידשו את הדלקת המנורה היה אור ליום כ"ה בכסליו. ולזכר הנס שהגביר אותם הקב"ה על השונאים, ולזכר שמחתם שחזרו לקיים את התורה במסירות נפש, ולזכר הנס שעשה להם - שהספיק השמן שמונה ימים במקום יום אחד - קבעו בית דינם של חשמונאים את שמונת הימים שמיום כ"ה בכסליו ואילך, לימי חנוכה - להודות ולהלל ולהדליק נרות בבתים.

אמרו רבותינו (שבת כג, ב) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (משלי ו) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.

מצוות נר החנוכה:הסוגיה התלמודית עוסקת בחג החנוכה מנקודת מבט אחת: הדלקת נר חנוכה. הסוגיה במסכת שבת (כא, ע"ב) מגדירה את מצוות הדלקת הנר, ובסופה - בתשובה לשאלת הגמרא "מאי חנוכה?" - מוסבר עניין החג, הניצחון על היוונים, ועניין נס פך השמן, שבגללו מדליקים את נרות החנוכה.

מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים, ונהגו  ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות, ומנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן, הרב עובדיה, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו. האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

הגמרא במסכת תענית (כה.), מביאה מעשה ברבי חנינא בן דוסא, שפעם אחת אירע לבתו שטעתה ושמה בנרות שבת חומץ במקום שמן, והיתה יושבת ובוכה על כך שתיכף יכבו לה הנרות וישבו בחושך כל השבת. ראה אביה בצערה ואמר לה, בתי, למה תבכי? מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק. וכדבריו כן היה באמת, שדלקו לה נרות החומץ במשך כל השבת, ולא כבו אלא במוצאי שבת. הנה נס פך השמן אצל רבי חנינא בן דוסא. ולכאורה אין מה להתפעל מהנס שנעשה למכבים, שכבר היתה כזאת מעולם שיארע כן לצדיקים, שיהפוך ה' מנהגו של עולם למענם בדבר זה, ואם כן מה כל הרעש שעשו חז"ל ותיקנו תקנה לזכר נס פך השמן, ואילו את עיקר הנס, הלא הוא נס הנצחון, לא ראו לציין במעשה דומה.

אלא שנצחון צבאי, ככל שיהיה גדול, נראה שנעשה ע"י מצביא וחייליו, גם אם זה מעטים שהיכו את הרבים כך סבר הר"ן (חולין צה:) שכן מנהגו של עולם ששנים או שלושה אבירי לב יניסו הרבה מן המופחדים. אבל בזכות נס פך השמן, יסתמו טענות הלא מאמינים, שכן נס פך השמן היה ללא ספק יוצא מגדרו של עולם, וכיון שכך, מגלה הוא לנו גם על שאר ניסי חנוכה שהיו כולם מאת ה', אלא שחלק מן הנסים הם גלויים, וחלק מהם הם נסתרים, ועל הכל אנו מודים לה' יתברך בימים אלו באמירת ההלל, ובקיום תקנת חז"ל להדליק נרות חנוכה שמונה ימים. היוונים לא רצו להשמיד את ישראל פיזית אלא רק רוחנית – להעבירו על דתו, לכן ההודאה לה' היא בתפילת ההלל והדלקת הנרות ולא בסעודות מצוה (טוב... סופגניות...).

התפילה בחנוכה

שמונה ימים אלה אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון. ואם לא אמר - אין מחזירים אותו. ואומרים "הלל" שלם בתפילת שחרית, ומברכים על ההלל כל ישראל, גם מי שאינו מברך על אמירת הלל בראש חודש. וקוראים בתורה להזכיר חנוכת המזבח.

במה מדליקים נרות חנוכה? מצווה מן המובחר להדליק נרות חנוכה בשמן זית זך ובפתילות של צמר גפן, מפני שאורם זך, והוא זכר לנר המנורה שהדליקוהו בשמן זית. אבל גם כל שאר השמנים והפתילות שאורם זך ואינו מהבהב - כשרים להדלקה. וכן כשר הנר שעושים משעווה, מחלב או מפרפין. הנר שנותן בו השמן והפתילה צריך שיהא מהודר, משל מתכת או משל זכוכית, מצוחצח ונקי. נר של חרס אינו כשר להדלקה אלא פעם אחת, בעודו חדש. הדליק בו פעם אחת, נעשה מאוס ואינו כשר להדלקה למחרת. פתילה שהדליק בה לילה אחד, מותר מן הדין להדליק בה גם למחר, וכן הדין במותר השמן או בשיירי נר השעווה והפרפין, שמותר להשתמש בהם לנר חנוכה של מחר.

 

בגמרא במסכת ברכות (כז.) מבואר שאסור לעבור או לעמוד כנגד אדם המתפלל תפילת העמידה. אסור לעבור בתוך ארבע אמותיו של המתפלל, כנגד המתפלל מלפניו, כן אסור לעמוד כנגד המתפלל מלפניו בתוך ארבע אמותיו. ואין כל חילוק בזה בין איש לאשה המתפללת.  

 

                                          

סיפור ולקח בצידו

 

ר' יוסף דוב סולובייצ'יק רבה של בריסק, היה מגדולי הרבנים בדורו. רבי יוסף דוב (1820 – 1892) כיהן כמשנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין אחר כך היה לרבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא. נחשב לראשון לשושלת בריסק - שושלת שרבנים רבים ומפורסמים נמנו עליה. בנו היה רבי חיים סולובייצ'יק, שכאביו אף הוא כיהן כראש ישיבת וואלוזי'ן וכרב ואב"ד בריסק, ונכדו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רבה האחרון של העיר, ובפרוץ השואה עלה לירושלים והרביץ תורה ברבים. רבי יוסף דב חיבר ספרי שו"ת וספר על המקרא. ספריו נקראים בשם "בית הלוי".

פעם נסע ר' יוסף דוב ברכבת,בחברת כמה ממקורביו, והגיעה שעת תפילת מנחה.

ביקש הרב להתפלל במניין, וראה שבקרון ישנם שני יהודים מן ה"משכילים" דאז.

(בזמנם היתה תנועת ההשכלה - תנועה שהרגישה עצמה "עליונה" יותר מכל היהודים שומרי התורה והמסורת). אבל מששמעו אלה, שהרב מבקש לצרף אותם לתפילת מנחה בציבור, נשמטו ממקומם ברחו ומיהרו לעבור לקרון אחר. כיוון שכך נתבטל המניין, והרב ומקורביו נאלצו לצערם להתפלל ביחידות.

בתום התפילה הקצרה נראו שני ה"משכילים" חוזרים לקרון ותפוסים את מקומותיהם, כאילו לא אירע דבר. אמר אותה שעה רבי יוסף דוב למקורביו: חכמינו ז"ל מעירים בבראשית רבה, שיעקב אבינו היה כל כך משופע בעדרי צאן ובקר, עד שהיה זקוק לשישים ריבוא כלבים כדי לשמור על העדרים העצומים שברשותו.

ואמר הרב, שלדברי המדרש הזה הוא היה תמה כל ימיו: הלא יעקב אבינו שלח מנחה לעשיו אחיו מכל הבהמות שברשותו: עיזים ותיישים, רחלים ואילים, פרים ופרות, עירים ואתונות. מדוע לא שלח בתוך המנחה הגדולה הזאת גם כלבים, כדי לשמור על העדרים ברבים האלה?

אולם עכשיו – הוסיף ר' יוסף דוד בחיוך - נתיישבה לי תמיהה זו. אמנם רצה יעקב לצרף גם כלבים למנחה ששלח לעשיו, אבל מנהגם של כלבים לברוח מן המנחה... 

 

 

 

שקט כמו הר זורם כמו נהר

משה ב. א. מטפל וחוקר צמחי מרפא

mbenarye@gmail.com    055-6612651

 

יעקב אבינו, בחיר האבות שדמות פניו חקוקה בכסא הכבוד, מה שגורם למלאכים לעלות ולרדת בסולם, מפליאתם על הדמיון בין פני הדמות שלעיל לזו הישנה על הקרקע בבית אל.

יעקב אבינו הוא אימת כל שורשי הרשע בעולם בגלל הפוטנציאל שלו להכריע אותם, ועם שורשי רשע אלו, לבן ועשיו הוא מתמודד בפרשותינו.

יעקב כורת עם לבן ברית מוזרה, שהם לא יעברו את המצבה שהקימו אחד לכוון השני. ברית בד"כ היא הפוכה ומאפשרת חיזוק הקשר בין הצדדים.

חששו של יעקב מעשיו הוא פגיעה במידת הנצח שלו ("מקור השיר עם הנצח לא מפחד"). וכאשר בחששו זה הוא חוצה את הנהר אותו התחייב שלא לעבור, מתאפשר למלאך לפגוע במידת הנצח שלו, ברגלו - שכפי שידוע נצח והוד הן הרגליים בדמותו של האדם השלם.

לכן גם כשבלעם – שהוא לבן ויש אומרים שהוא בנו או נכדו, עובר את הנהר כדי לקלל את ישראל, הוא נפגע ברגלו הנלחצת אל ה'קיר'. וזהו אותו הגלעד שהקימו יעקב ולבן, (כדברי תרגום יונתן שם).

את הטעות הזו תיקנו המכבים כאשר באומץ בלתי נתפס התקוממו אבא זקן וחמשה בנים בלבד, נגד האימפריה היוונית האדירה. והם במעשיהם תיקנו את מידת הנצח, ולכן צריך להדליק החנוכיה "עד שתכלה רגל מן השוק", ז"א שמידת הנצח תחזור למקומה. זו גם אחת הסיבות שחנוכה נחשבת גם היא לרגל. ע"כ תמצית משיעור מהרה"ג יעקב פישר שליט"א – אתר ישיבה של ישיבת בית-אל וראוי שזה יוצא לקראת חג החנוכה.

בהמשך לטורים הקודמים על חשיבות הרוגע לבריאות, נדבר הפעם על כאבי פרקים, בעיות שלד ואפילו פריצות דיסק.

במצבי מתח הגוף מגיב באינסטינקט של הרמת הכתפיים, תגובת הגנה אוטומטית האופיינית לעולם החי כולו.

לאחרונה נתקלתי, בלפחות שני מקרים של פריצות דיסק חמורות אצל מטופלים. נאמן לשיטתו של הרמב"ם שאלתי את המטופלים 'מתי זה התחיל?' ואכן, מסתבר שהיתה טראומה נפשית קשה בסמוך ולפני התגלות הבעיה. טראומה שגרמה לתגובת מתח בשרירי הכתפיים ולעיוות האיזון העדין שיש בין כל מערך השרירים המחזיק את שלד הגוף. ומכאן הדרך לפריצות הדיסק היתה קצרה ביותר.

הרופאים לחצו לביצוע ניתוח מיידי ולמזלם הגיעו הללו לטיפול בו אובחנה הבעיה כבעיה רגשית בכלל.

תארו לעצמכם שהיה מתבצע ניתוח כאשר המצב הרגשי עדיין לא בא על תיקונו. הרי תוך תקופה קצרה היו פריצות הדיסק חוזרות ולא בטוח שאפשר היה לתקנן בשנית.

הבהרה חשובה!

אין בדברינו משום זלזול ברפואה המודרנית חלילה. יש הישגים מרשימים מאוד בתחומי מדע הרפואה השונים. אולם אנו עדיין בטוחים כי גדול הרופאים, הרמב"ם, לא טעה כשאמר ש 'רופא שאינו שת ליבו למצבו הנפשי של החולה, הוא פושע'.

והסיפור שלעיל הינו דוגמא טובה לכך.

אנשים רבים מדי כיום מתלוננים על כאבי ברכיים, גב ופרקים.  ברוב המקרים התלונות אופייניות לבעלי כרס שופעת. אנו אומרים להם  'נו מה אתם מצפים שייקרה ? אתם מסתובבים כל היום עם 30, 40 ק"ג עודפים ואת כל זה עמוד השדרה, הלב והברכיים האומללים שלכם צריכים לסבול יום שלם במשך כך וכך שנים. מה הפלא שהם קורסים מתי שהוא?

צריך גם ללמוד לעמוד נכון. עמידה נכונה היא עמידת טאיצ'י כאשר הגב ישר והרגליים כפופות מעט , מה שמפזר את העומס על סחוסי הברכים לנקודה אחרת בכל פעם. אפשר למצוא הדגמות בגוגל באתר של המרכז הישראלי לטאיצ'י (ואפשר גם לכתוב למייל/להתקשר כדי להתייעץ). רצוי לישון על מזרן קשיח, ולישון על הצדדים של הגוף ולא על הגב/בטן.

 

 

 

המשפחה בפרשה

 

האם זו האשה שאיתה התחתנתי? האם זה הגבר לו נישאתי?

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמדומני שאחוזים גבוהים מן הזוגות שנישאו זה לזו עונים על שאלה זו בשלילה, ומוצאים עצמם מתגרשים.

נשאלת השאלה מה גורם לאחוז כה גבוה של משבר בנישואין. נישואין שהחלו בשמחה מתוך תקוות גדולות ותכניות משותפות לעתיד מוצלח ומאושר והנה תוך זמן קצר מוצאים עצמם במשבר גדול ובעגמת נפש.

בפרשתנו מנפיק לנו יעקב אבינו ביטוי מתאים למצב זה. "ויהי בבוקר והנה היא לאה" יעקב אבינו פוגש את רחל אמנו היפיפיה ברוחניות ובגשמיות על שפת  הבאר. יעקב מתאהב ברחל ועובד למען יוכל להנשא לה 7 שנים אצל לבן הארמי. והנה לאחר שחלפו 7 שנים ובליל החתונה בטוח יעקב שהוא מתחתן עם רחל, והנה "בבוקר" מתגלה לו שרחל היא "לאה" והוא התחתן למעשה עם לאה. לאחר עבודה נוספת של 7 שנים הוא אמנם נושא לאשה גם את רחל אבל למעשה בביתו שתי נשים, לאה ורחל .

במדרש תנחומא נאמר שלאה ורחל היו אחיות דומות זו לזו במראה ביופי ובקומה. אבל יעקב התאהב לא רק ביופי החיצוני אלא באופי הפנימי העוצמתי המיוחד שהיה ברחל. יעקב ראה עוצמות רוחניות אלו של רחל שהשתקפו במראיה:"חכמת אדם תאיר פניו". יעקב אבינו חש שרימו אותו, אך  למרות זאת בוחר יעקב אבינו לחיות בביתו עם שתי הנשים כאחת ולא להתגרש, לבנות את בית ישראל משתי הנשים. להוליד את משיח בן יוסף- מרחל, ומשיח בן דוד - מלאה. מלכות דוד ומלכות שאול. ולבסוף לאה היא זו שנמצאת במחיצתו של יעקב אבינו במערת המכפלה. זוגות רבים מוצאים עצמם לאחר הנישואין עם משבר ציפיות או עם סיבוכי החיים, פרנסה, לידת ילדים, בעיות בריאות וכדומה. סיבוכים שבני הזוג לא צפו אותם ולא ציפו להם בעת שנישאו. כשהתחתנו הם דמיינו לעצמם שהם מתחתנים עם "רחל", אך עובדות ונסיבות החיים מגלים להם שלא כל מה שהם חשבו או ידעו על בן הזוג הוא אכן מתממש. לפעמים נסיבות החיים מגלות אופי שונה של אדם כפי שהכרנו לפני הנישואין. לפעמים קשיי הפרנסה, בעיות חברתיות, בעיות רפואיות, והתערבות בני משפחה אחרים בחיי הזוג. חוסר הצלחתו של בן הזוג להגיע לרמת החיים הגשמיים או הרוחניים להם ציפו בעת הנישואי,. גורמים למשברים, לאכזבה מבן הזוג.  אך מנגד  יש את החיבור שאמור לשמר ביניהם והוא הילדים. והנה גם בגידול הילדים לא תמיד בני הזוג רואים עין בעין את אותה מטרה בחינוך הילדים. כשנפגשו הצדדים על שפת באר המים תכננו תכניות חינוכיות יפות  לגידול הילדים. אך נסיבות החיים מזמנים הפתעות. לפעמים נתקלים בבעיות פריון. וכשבעזרת השם מצליחים ללדת ילדים, מתברר שברבות השנים השתנו דעות בני הזוג בדבר  הכיוון החינוכי הנכון להנחיל לילדים, וכו'. הזוהר הקדוש מתאר את רחל - "כעלמא דאיתגליא" ואת לאה – "כעלמא דאיתכסיא".

כלומר כשאדם בוחר בן זוג הוא בוחר את הגלוי לפניו, אך עליו להיות מוכן ומזומן לכך שעם אותו בן זוג הוא צפוי לעבור למחרת החתונה, הרפתקאות של עולם שלא גלוי לפניו. נסיבות החיים עשויות להיות שונות ממה שדמיין לעצמו. וכשבני הזוג מתחתנים זה עם זו עליהם לבחון האם הם מתאימים ויכולים לחיות זה עם זה גם במצבי משבר בלתי מתוכננים. לכן חז"ל אימצו את הברכה שברכו את בועז בנישואיו לרות, כברכה לחתן לעת חופתו. "יתן השם את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל". כלומר יהי רצון שהאשה הבאה אל ביתך תהיה לך לעזר גם בעלמא דאיתגליא וגם בעלמא דאיתכסיא שרק מתוך שתיהם כאחד, נבנה בית ישראל.

 

לתגובות: 054-4966433  דוא"ל adavi@walla.co.il

 

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים