"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם... וישלח פרעה ויקרא את יוסף... ויריצוהו מן הבור..."
יוסף פועל להביא לשינוי במציאות חייו, הוא יודע שהכל תלוי. מציאות חייו אינה פשוטה, הוא נטול מקורות תמיכה, נשען על מקורות האמונה הפנימית ועל יכולותיו וכישוריו האישיים. הוא ממנף את יכולותיו החברתיות, בכל מקום אליו הוא מגיע הוא מתחבב ובולט, הנאמנות לצד המנהיגות ויכולותיו הניהוליות, הופכות אותו לנכס בכל מקום.
בבית פוטיפר יוסף הופך למנהל האחוזה "וימצא יוסף חן בעיניו, וישרת אותו, ויפקידהו על ביתו, וכל יש לו, נתן בידו". ובבית האסורים הוא מתמנה למנהל העצירים "ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים". למרות המינויים ונקודות ההשפעה אליהם מגיע הוא אינו מתגדל על הכפיפים לו, הוא ממשיך לשמור על צניעות ומתנהל עם העמיתים בגובה עיניים "ואת כל אשר עושים שם, הוא היה עושה".
יוסף אינו שוכח את חזונו האישי. הוא אינו נרדם בשמירה ומתקדם כל העת עקב בצד אגודל למטרה. בתפקידיו הוא מתנסה בתפקידי ניהול, רוכש מיומנויות, מגלה מנהיגות, הוא מבין שכדי להגשים את חזונו כמנהיג, הוא צריך לפתח את היכולת לנהל אנשים.
יוסף אחראי על האסירים. הוא מזהה משאב אסטרטגי רב חשיבות שיכול לקרב אותו למטרה. שרי פרעה מפשלים ומושלכים לבית האסורים. הם יושבים בבירא עמיקתא ונמצאים במשבר אישי עמוק. הוא ער לגודל השעה, מנחם אותם ובונה מערכת של יחסי אמון וכבוד, עד שהם מספרים לו את צפון ליבם וחלומותיהם.
יוסף ממנף את יכולתיו לראות את הנולד ובונה קשר חזק עם שר המשקים, ממנו הוא מבקש ממנו לזכור אותו ולהעביר מסר לפרעה "והזכרתי אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה". מבחינתו שר המשקים הוא הכלי מגדיל הסיכוי לצאת מבית האסורים.
בהמשך הדרך פועלות הנסיבות והגורמים שאינם תלויות באדם, פרעה נקלע למשבר אישי חריף, הוא מוטרד ואין מי שמסוגל להכיל את החרדות המציפות אותו. הוא דורש בחרטומים וביודעי העיתים אך הוא לא מוצא קורת רוח בדבריהם. הממלכה המצרית נמצאת במשבר קשה, המנהיג אובד עצות ואין מי שמסוגל לחלץ את פרעה מהקושי והמצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. הממלכה מרכזת מאמצים וכולם נדרשים לסייע עד אשר ניעור שר המשקים לספר לפרעה על יוסף.
כמי שנאחז בקש, פרעה מצווה להוציא את יוסף מהבור בדחיפות ויוסף קיבל את הזדמנות חייו. הוא אינו נבהל מהמעמד, ומגיע לפגישה מוכן, בשל וממוקד. הוא מקשיב למה שנאמר ובעיקר למה שלא נאמר, מגלה אמפתיה ופותר את חלום פרעה. הוא מבין שפרעה בבדידות ובמצוקה ומוצא נחמה בדבריו. הוא מעז וממשיך לגבש פתרונות ותוכנית חומש להתמודדות מול המשבר הקרב ובא. הוא יורד לרזולוציות נמוכות ומציג לפרעה חזון מלא, ברור ורהוט, שיהפוך את מצרים למעצמה איזורית.
פרעה לא ממצמץ, הוא מזהה ביוסף את שחסר לו - יד ימין, איש עצה, חכם ונבון. הוא מאמץ את חזון יוסף וממנה אותו למשנה למלך.
בהקשר האימוני עולות מספר שאלות המתבקשות לבירור פנימי:
הכותב: קובי אברהם מנכ"ל פורטל דתי פייג' ומאמן מוסמך איק"א
