מומלצים לציבור הדתי
שרה28/03/2024
הי מישל, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
שרה28/03/2024
הי צפורה, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
מרדכי26/03/2024
בן 42, פנוי, 4 ילדים, חרדי, רקע חרדי, נאה מאוד, משמש כמלמד בת''ת, בריא ב''ה, משפחתי, חברותי ותקשורתי, מעוניין במתאימה. רקע: לא משנה. רמה דתית: חרדית. גיל: 18-32. מצב בריאותי: אפשרי אך: א. לא משהו שהוא מסוכן או מקצר חיים ח''ו, וכן לא מגביל אפשרויות ההולדה בע''ה. ב. שאינו חיצוני. מראה: נאה ומטופחת. ישנם פרטים נוספים שהייתי מעוניין לציין, אך איני יודע מה בדיוק דרוש, במידת הצורך, אפשר ליצור עמי קשר טלפוני בשעות הערב, או דרך המייל, ואשיב לשאלות על מנת לייצר מה שיותר התאמה בע''ה.
בית עסק: ענבי הגפן
שפרה26/03/2024
מעונינת לקבל הצעת מחיר עבור שבת חתן
שמואל25/03/2024
בירור והצעת מחיר! האם יש לכם אפשרות של הפלגה לילית (בשעות 21:00-23:00 בערב לערך) מאשקלון לאשדוד של כ75 איש, עם או בלי מסיבה על הספינה. הבירור מופנה ליום ראשון 07/04/2024, ואם כן מה המחיר! תודה
יצחק21/03/2024
מתעניינת לסופ״ש 10 מבוגרים 6 חדרים לתאריך 5/4 ועזיבה 6/4 ( שבת חתן)
אבי20/03/2024
מעונין בחדר לזוג לשבת הגדול קרוב מאד לבית הכנסת ולחדר האוכל אשתי נכה בתודה וברכה אבי אייזן
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
מירי18/03/2024
אשמח פרטים להזמנה לחופה
לאה18/03/2024
מבקשת הצעת מחיר לשבת הגדול , 2 לילות,עבור 37 איש מתוכם 5 תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מרים18/03/2024
פנוי למחר בר מצוה ברכסים, לא משהו גדול, צלום וגם חלק הסרטה
דניאל17/03/2024
אירוח שבת הדול במרכז הארץ
בית עסק: מחלקת הנופש
אליזבט16/03/2024
שלום מבקשת פרטים על בית ההארחה. אוכל, כשרות? בריכה? חדרים? בברכה אליזבט בראל
דבורה13/03/2024
שלום.האם יש אצלכם אירוחח בפסח(2 לילות ראשונים)?.במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי עלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה

עונג שבת - פרשת בראשית / נח

בריאת העולם – חשיבות החיים

בילקוט שמעוני נאמר, שהקב"ה הראה לו לאדם הראשון דור ודור ודורשיו ופרנסיו, הראה לו את דוד המלך שחקוקים לו ג' שעות של חיים, נצטער עליו אדם הראשון, אמר, רבש"ע, לא תהיה תקנה לזה, אמר הקב"ה כך עלתה במחשבה לפני. א"ל כמה שני חיי, א"ל אלף שנים. אמר לו אדם הראשון להקב"ה יש מתנה ברקיע, א"ל הן, א"ל אדם להקב"ה שבעים שנה משנותי יהיו למזל זה, מה עשה אדם הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה וחתם עליו הקב"ה, ומלאך ואדם. וכך חי תשע מאות ושלושים שנה, כשהגיע זמן המיתה נתחרט ורצה לחזור, א"ל הקב"ה אדם אל תעשה כן, מוצא שפתיך תשמור, הבט ביוצאי חלציך ותראה שיקום אחד שיקיים נדרו, ומנו יעקב, כמו שנאמר וידור יעקב נדר, ומה שנדר קיים. מיד חזר אדם ונשאר בנדרו. וזהו שאמר דוד, אל תבטחו בנדיבים בבן אדם, רומז לאדם הראשון שהיה נדיב והתנדב לו שבעים שנה.

ולכאורה תמוה, אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה וכדברי חז"ל בפרקי דרבי אליעזר, שמלאכי השרת היו טועים בו, מוזגים לו יין וצולים לו בשר באו לומר לפניו קדוש קדוש, אמר הקב"ה לא טוב היות האדם לבדו. אם כן אדם כזה שמבטיח מעצמו לתרום מחייו לטובת הנשמה הגדולה של דוד שעתיד להציל ולגאול את ישראל, אדם שמעצמו מביא שטר וחותם, והקב"ה חתום בשטר, כשמגיע לקיים מה שחתם מסרב.

הביאור הוא, בשעה שהאדם ער ותרם מחייו, היו אלה בתחלת חייו בעוד שיריעת החיים היתה לפניו, ולכן תרם מה שתרם, אבל כאשר החיים כבר אחריו, וראה כמה מצוות ומעשים טובים עשה, כמה גרף מצוות, לא היה מוכן לוותר אפי' על רגע מחייו, וכ"ש על שבעים שנה, כי נשמת האדם משתוקקת לחיות, לפעול ולעשות בעולם המעשה.

ודוקא גדולי הצדיקים ידעו להוקיר, להעריך ולאהוב את החיים.  אצל משה רבינו, מובא במדרש: אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הנח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות, אמר לו הקב"ה אם לא אמיתך בעוה"ז היאך אחיה אותך לעולם הבא, ולא עוד אלא שאתה עושה תורתי פלסתר שכתוב בתורתי על ידך ואין מידי מציל. אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הנח אותי כחיות השדה שהם אוכלים עשבים ושותים מים וחיים ורואים את העולם כך תהיה נפשי כאחד מהם, אמר לו רב לך, אמר לו: רבש"ע ואם לאו הנח אותי בעוה"ז כעוף זה הפורח באויר ומלקט מזונו בכל יום ולעת ערב חוזר לקנו כך תהיה נפשי כאחד מהם.

רואים מכאן עד כמה קשה היה למשה להפרד מהחיים, מוכן משה לחיות כציפור וכעוף הפורח, אשר נודד בארץ החיים, ונושם את אויר עולם הזה, וכל כך למה, כי הפרדה מהחיים בעוה"ז קשה לאור הזכות לעשות רצון הבורא.

וכן אנו מוצאים אצל יונה הנביא, שאוני והטילוני אל הים וישתוק הים מעליכם. מה הבקשה המוזרה הזו, שירימו אותו? שיקפוץ הוא. אלא עשה זאת שירויח עוד כמה דקות של חיים ויודה להשי"ת על כל נשמה ונשמה.

וזה מה שאמר דוד יסור יסרני י-ה ולמות לא נתנני, כי כל זמן שאני נושם את אויר העולם אף אם החיים יש בהם יסורין, יסור יסרני יה, מכל מקום יפה שעה אחת של לימוד תורה ומעשים טובים.

הרב יצחק יוסף, הראשון לציון, הרב הראשי לישראל

 

 שבת פרשת בראשית

ההפטרה: "כה אמר האל" (ישעיהו מב, ה).

מברכים החודש: מר חשון

ראש חודש מר חשון ביום הששי וביום שבת קודש הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.

המולד: ליל שבת קודש שעה 11, 30 דקות ו-3 חלקים.

אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות.

במנחה אין אומרים צדקתך.

מתחילים לומר "ברכי נפשי".

יום חמישי ערב ראש חודש במנחה לא אומרים יום כיפור קטן.

יום ששי א' ראש חודש. בשמונה עשרה "יעלה ויבא". שכח ולא אמר יעלה ויבוא ואמר ברוך אתה ה' – בערבית אינו חוזר. בשחרית ובמנחה חוזר. חצי הלל. קוראים בתורה בפרשת פנחס ל-4 קרואים.

 

ברכת החודש

מן התורה אין ראש חודש אלא יום אחד בלבד – הראשון לחודש החדש. 2 ימי ראש חודש, יום השני עיקר ויום הראשון אינו בא אלא מן הספק, שהיה בזמנו, כשחיכו לעדי החודש. משום כך נמנה יום ראשון של ראש חודש עם החודש שעבר (ל' בחודש שעבר), ורק מיום ראש החודש השני מתחילים למנות את החודש שנכנס.

 

הואיל וכך, ואין 2 ימים ודאים של ראש חודש, לכן אין להוסיף את המילה "ולמחרתו" בברכת החודש. כיוצא בזה אומרים "הבא עלינו לטובה, ולא הבאים, כי הבא מתייחס ל"ראש חודש" ולא על הימים.

 

ראש חודש / המאחר לבית הכנסת בהלל

המאחר לבית הכנסת והציבור עומדים בהלל, יאמר אותו תחילה ואח"כ יתפלל (משנה ברורה תכב, טז). כל זה בתנאי שאמר קודם לכן ברכות התורה, ובתנאי שנותר זמן לקריאת שמע ותפילת שמונה עשרה. העומד בפסוקי דזמרה והגיעו ציבור להלל – יפסיק, ויאמר עם הציבור, אבל בלא ברכה (שם במשנה ברורה). המאחר ואמר הלל עם הציבור, ואחר כך נזדמן לו מנין שבו התפלל, רשאי לומר שוב הלל בלא ברכה.

 

לפני מוסף חולצין התפילין.

יש דעה לחלוץ את התפילין לפני "יהי רצון שנשמור חוקיך" ב"ובא לציון". ויש אומרים לחלוץ אחר הקדיש, והמהדרין נוהגים כך (פרי מגדים).

 

שבת ראש חודש פרשת נח

מוציאים 2 ספרי תורה. בראשון 7 קרואים בפרשת נח. בספר תורה השני קוראים למפטיר: "וביום השבת... ובראשי חדשיכם..." (פרשת פנחס, במדבר כח, ט-טו)

ההפטרה: "כה אמר ה' השמים כסאי" (ישעיהו סו, א).

אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות.

מוסף – אתה יצרת

טעה והתפלל של שבת לבד (תכנת שבת) אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לאתה יצרת, ואם אחר שעקר רגליו – חוזר לראש התפילה.

במנחה אין אומרים צדקתך.

 

זמן קידוש לבנה: מליל רביעי ה' במרחשון ועד ליל ששי י"ד במרחשון.

כשמברך הברכה אינו פונה אל הלבנה, אלא פניו לכיוון שמתפללים ונותן עיניו בה ומברך, וכתב המגן אברהם (שם ס"ק ח), כי יסתכל בה רק פעם אחת ואח"כ אסור להסתכל בלבנה.

 

ותן טל ומטר

ליל ששי – ביום חמישי בתפילת ערבית מתחילים לומר ב"ברך עלינו" - "ותן טל ומטר".

שכח לומר טל ומטר וכבר אמר ברוך אתה ה', מסיים הברכה, אומר אותה באותו מקום. אם נזכר רק כשהתחיל "תקע בשופר" אומר ב"שומע תפילה". שכח גם שם אומר קודם "רצה". אם כבר התחיל "רצה" וחוזר לתחילת הברכה, דהיינו ל-"ברך עלינו". אם לאחר שעקר רגליו – חוזר לתחילת התפילה.

 

גשמים (ממאמרי הרב חיים זוננפלד בענג שבת)

שנינו במשנה (ברכות לג, א) "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים". ומה בין הזכרה לשאלה? פירש רש"י (שם) "מזכירין גבורות גשמים – משיב הרוח, שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח. ושואלין – 'ותן טל ומטר', לשון בקשה". ועל כן נקבעה ההזכרה בברכות ראשונות, שהן ברכות השבח, ואילו שאלת 'ותן טל ומטר' בברכות הבקשה. ובמשנה תענית (ב, א): "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?... רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג – האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר". ואשר לשאלה אמרו במשנה (שם י, א): "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו – חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".

כיון שרבן גמליאל תלה טעמו בעולי רגלים, סוברים כמה ראשונים, כי לאחר החורבן בדין הוא שיבקשו על הגשמים עם הזכרת הגשמים במוצאי יום טוב האחרון של חג. אך להלכה פסקו הרי"ף והרמב"ם וכן בשולחן ערוך (סי' קיז סעיף א) כדעת רבן גמליאל: "ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון". בטעמו של דבר כתב הר"ן (על הרי"ף) ש"אפילו לאחר חורבן, לפי שהיו מתאספים בכל הסביבות ברגל לירושלים, כמו שעושין גם היום, ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה, שהיא היתה עיקר התקנה".

יש בדבר נפקא מינה להלכה: מה דינו של מי שאמר 'ותן טל ומטר' אחרי החג לפני ז' במרחשון? כיון שזמן גשמים הוא, דינו שאינו חוזר. אמנם גם בזמן הזה קיים הטעם של עולי רגלים, אך הקדמת הגשם אינו מפריע בזמננו להולכי דרכים (ראה הליכות שלמה למו"ר הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, פרק ח, יח).

 

תפילה רהוטה

"ואני תפילתי לך ה' –  עת רצון". התפילה היא עת רצון, היא משאת נפשו של המתייצב לפני בוראו. מאז שחרב בית מקדשנו נותרה התפילה במקומה – "ונשלמה פרים שפתינו". אנחנו מבקשים את קירבת אלקים בתפילה, מקווים ומצפים שהמילים והאותיות היוצאות מפינו יהיו נכונות, מתאימות וקולעות למטרה. אנחנו מבקשים את עזרתו של הקב"ה – "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך".

מילות התפילה, הגייתן, הבנתם, ואי שיבושן מחויבות המציאות. הרי יש ולעתים בגלל הגיה לא נכונה פירוש המילה לא רק משתבש אלא הופך את משמעותו.

הגמרא בברכות (ו, ב) אומרת על התפילה: "אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהן".

דע לפני מי אתה עומד, הכוונה בתפילה כוללת גם את הדיוק בתפילה, את הקריאה שתהיה רהוטה ונכונה, שלא תהיה תפילה משובשת חלילה.

אכן בדורות קודמים שמענו סיפורים על התפילה של מי שלא ידע לקרוא או לשנן ועל תפילות שנערכו בע"פ ובלי סידורים ותפילתו התקבלה ברצון.

זכינו וכיום אין מי שאינו יודע לקרוא, ובכל מקום ניתן למצוא ספר הלכה וסידורי תפילה, ויש צמא לקרבת ה' ומדוע שלא נעמוד לפני הקב"ה, לאחר ששיננו את פסוקי התפילה ולמדנו לבטא נכון את המילים ופיסוקן, שנעשה זאת נכון ורהוט.

מצות עשה להתפלל כל יום. בתורה נאמר: "ועבדתם את ה' אלקיכם" (שמות כג, כה) – "ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג) – "איזו היא עבודה שבלב – זו תפילה". (תענית ב, א).

הבה נעמוד לפני מלך מלכי המלכים ביראה בכבוד ונבטא שפתינו בשפה רהוטה ולא משובשת.

הגמרא (מגילה כד,ב) אומרת: "חיפני ובישני לא יעברו לפני התיבה". בהתאם לכך נפסק בשולחן ערוך: "לא יעבור לפני התיבה מי שקורא לאלפין עיינין ולעיינין אלפין" (אור החיים סימן נג, סעיף יב).

תפילת שחרית

מיד בקומו בבוקר אומר: מוֹדֶה אֲנִי... לאחר שלבש בגדיו ונטל ידיו (3 פעמים לפחות לסרוגין בכל יד) אומר: עַל נְטִילַת יָדָיִם: אֲשֶׁר יָצַר: אֱלֹהַי נְשָׁמָה.

לאחר מכן אומר: ברכות התורה: לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה: וְהַעֲרֶב נָא: אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ: וַיְדַבֵּר כֹּה תְבָרְכוּ יְבָרֶכְךָ: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי:

לאחר מכן: מצות ציצית ועטיפת טלית ותפילין.

 אח"כ או כשנכנס לבית הכנסת יאמר: מַה טֹּבוּ: אֲדוֹן עוֹלָם: יִגְדַּל:

אחר כך: ברכות השחר: אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי... וִיהִי רָצוֹן ... וכו'

 

 

מקום בפרשה / יהושע לביא מדריך טיולים

ויהי בונה עיר

"וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ" (בראשית ד  טז-יז)

'עיר' היא המצאה אנושית, שמשמעותה התפתחות תרבותית-סוציולוגית.

לפני היות העיר, היה האדם מרוכז בעצמו. הוא השיג את מזונו, הגן על רכושו והתגורר לבדו. כל משאביו נועדו לתועלתו האישית. מהפכת העיור משמעותה, האדם הוא חלק מחברה, עליו להפריש משהו משלו למען הכלל. אין זו התאגדות חברתית תועלתית גרידא, אלא דבר עמוק יותר. אני תלוי בהם והם בי, לכן חלק מרכושי ילקח ממני וינתן לציבור. חלק מהאנשים לא ייצרו את מזונם אלא יקבלוהו מן הציבור תמורת התעסקותם ברווחתו ובצרכיו. זהו משמעותם של תשלום מס, של היות גוף ניהולי, של עיר. מה שאנחנו נוטים לראות כניצול, שממסים את הכנסותינו לטובת הציבור, היה אז חידוש מפליג של התפתחות חברתית. זאת התחלת ההיסטוריה.

הגדרת 'עיר' מורכבת מכמה אלמנטים, למשל: הימצאות תכנון עירוני מוקדם, חלוקה מנהלית, המצאות מבני ציבור, היות חומה ושאר תשתיות שמשרתות את הציבור כולו או חלקו. העיר העתיקה ביותר בעולם היא 'יריחו' בה נמצאה חומה ומגדל. העיר המתחרה איתה על תואר זה (צַ'טַלהוּיוּק שבטורקיה), חסרה כמה מהאלמנטים המאפיינים עיר. העיר הבאה בתור היא 'ערד'. בערד נתגלתה חומה, תכנון עירוני הכולל אזור פולחני, אזור מגורים, רחובות ומערכת מים מרכזית.

ביריחו קצת קשה (אם כי אפשרי) לבקר, אבל הביקור בתל ערד מומלץ.

ערד יושבת על אחת הדרכים החוצות את הארץ לרחבה. דרך עתיקה הוליכה מנמל עזה דרך באר שבע, ערד אל עבר הירדן ודרך המלך האורכית.

בערד ניתן לראות עיר שראשיתה לפני כ-5,000 שנה וממצאים מכמה וכמה תקופות. העיר ערד ישבה על שלשה גבעות. היקף החומה 1,176 מטרים. חומה מעובה, מתחם מקדשים, בית מושל.

המאפיין של הבית הערדי הוא שעבודות המשפחה נעשו בחוץ, לעיני כל. הבית הישראלי (בית ארבעת המרחבים) שנפוץ מאוד באתרים מתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל, מתאפיין בכך שכל העיסוקים נעשו בתוכו, חן של צניעות שורה עליו.

מי היו תושבי ערד בראשיתה? מי הקים את יריחו? איננו יודעים. נכנה אותם כנענים? יתכן. במקרא (שופטים א טז) אנו מוצאים את בני הקיני חותן משה גרים פעם ביריחו ופעם בערד.

להשלמת התמונה, נוכל לצפות בממצאי יריחו במוזיאון רוקפלר, את עתיקות ערד נראה במוזיאון ישראל.

קין גורש מגן עדן אל המזרח, אל קדמת עדן. האמנם מקרה הוא שעריה הראשונות של ארץ ישראל קמו ממזרח לירושלים?!

 

 

אקטואליה

"מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי שמים וארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא: לא תאמ לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהוא מצוי בבני אדם. אמר לו: למה אתם מלין?... הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות (עוגות), אלו השבלים מעשה הקב"ה, ואלו העוגות מעשה ידי אדם, אין אלו העוגות נאים יותר מהשבלים?! אמר לו טורנוסרופוס: אם הקב"ה חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו. אמר לו רבי עקביא ולמה יוצאת השליה ואמו חותכו? אינו מהול? לפי שלא נתן הקב"ה את המצוות לישראל אלא לצרף אותם בהם" (תנחומא, תזריע ה).

בששת ימי בראשית ברא הקב"ה את העולם יש מאין, "אשר ברא אלקים לעשות". הקב"ה הניח לנו את היסודות וכבר בגן עדן, האדם הראשון התחיל להיות שותף, "וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".

הקב"ה העמיד לרשות האדם מסגרת ויחד איתה כלים מופלאים. תפקיד האדם למלאת אותו בתוכן. כל נדבך שאנחנו מוסיפים, נעשים אנו שותפים לקב"ה במעשה בראשית. התורה הוראותיה, המצוות והצווים שבה הם כלי השרת למעשה האדם. אם נדע לעשותם כמראה אשר  הראנו בתורה נהיה שותפים ראויים ונזכה לגן עדן גם עלי אדמות.

 

 

 

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים