כל אדם שביקר בכמה חתונות בימי חייו, לא יכול שלא לשים לב לעובדה, שביסודן, רוב החתונות דומות זו לזו. החופה, שירי הכניסה לחופה, השמלות המפוארות ברוב המקרים משדרים על אותו הגל ואפילו אותם אלו שמנסים להפתיע באלמנטים כמו שופרות, או חבורת מתופפים שמלווה את האירוע, יכולים להיות בטוחים, שמישהו כבר חשב על כך לפניהם. בכל זאת, ישנן חתונות ששונות לחלוטין מכלל החתונות החילוניות ואלו הן חתונות דתיות.
ההבדל בין חתונה דתית לחילונית מתחיל עוד הרבה לפני יום החתונה, במסיבת האירוסין. במגזר הדתי, לפני כל חתונה נהוג לקיים מסיבה, בה החתן מבקש את ידה של אשתו המיועדת מאביה קבל עם ועדה וזו דרך מצוינת למשפחות, להכיר זו את זו לפני החתונה.
זיווג של חתן וכלה מהמגזר הדתי, בדרך כלל לא בא על סיפוקו לפני החופה ונשמר ביניהם מרחק של נגיעה. כדי להעצים את חווית האיחוד של בני הזוג בליל כלולותיהם, על בני הזוג מוטל איסור לראות זה את זו לתקופה של שבוע לפני החתונה. בנוסף נהוג ביום החתונה להיות בצום ושני האיסורים הללו יחדיו, עוזרים לבנות את המתח החיובי בין בני הזוג ולהפוך את הציפייה למפגש העתידי למיוחל.
כשערב החתונה מגיע הכלה מחכה לבן זוגה המיועד תחת החופה, ישובה על כיסא מהודר כשלגופה שמלה צנועה וחסודה, תוך כדי שקוראת את ברכת הכלה, תפילה אשר לה נוסחים שונים, המטהרת את נשמתה ומכינה אותה לרגע החופה. אל החופה מגיע החתן מלווה בקריאות שמחה ושירים של המוזמנים הקרובים והשמחה האופפת את הרגע נשמרת למשך הערב כולו, כי על פי הדת, לשמח חתן וכלה זו מצווה.
כאשר החתן מגיע קמה הכלה ומקיפה אותו שבע פעמים. המשמעות של הקפות אלו היא שאם עד היום החתן חיזר אחרי הכלה והכלה נענתה לחיזורי החתן, כיום, הם הגיעו לרגע החופה ועתה, תורה של הכלה לחזר אחרי החתן. בנוסף, הקפות אלו מסמלות גם את שבירת החומות החוצצות בין בני הזוג ואת בנייתה של חומה שתגן עליהם בחייהם המשותפים.
בניגוד לחתונה חילונית בה הרב מוביל את הטקס וקורא את כל הברכות, כולל את שבע הברכות, בחתונה דתית כל הברכות קיימות אולם שבע הברכות מחולקות בין האורחים וכך קרוביהם של בני הזוג הופכים לשותפים מלאים לזיווגם.
לאחר החופה הולכים בני הזוג אל חדר הייחוד שם הם מבלים זמן לבדם, ללא אף אחד. מנהג זה מסמל את ההתאחדות המשפחה החדשה והיווצרותה היות ומכאן והלאה, בני הזוג הם אלו שיוצרים את משפחתם ובונים להם בית משלהם.
לאחר חדר הייחוד מגיע שלב האוכל והריקודים. המוזיקה בחתונה דתית היא בהמון מקרים מוזיקה חסידית כאשר בהרבה חתונות, אף ישנה תזמורת כלי זמר. אם בחתונה חילונית גברים ונשים חולקים את אותה הרחבה, בחתונה דתית ישנה הפרדה בין גברים לנשים וכך מתאפשר לאורחים לשמח את בעלי השמחה בדרך הטובה ביותר, מבלי הסחות דעת, של בני המין השני.
חתונה דתית ללא ספק שונה באופייה מחתונה חילונית ולאדם זר חתונה שכזו עלולה להראות מאוד שונה. חתונה מופרדת, עם המון דברי תורה ומוזיקה חסידית. אולם אם מנסים לחיות את הרגע ולהבין את המשמעות שעומדת מאחורי כל המנהגים, אפשר לראות שקסם רב טמון מאחורי הפשטות הזו, קסם שמעמיד את החתן והכלה במרכז הבמה ומעלה על נס את עיקרו של הערב והוא איחודם של שני אנשים, בברית הנישואין.
