הדוגמא הידועה מכל היא כי יינות מסוג יין אדום עוזרים במניעת התקפי לב ומחלות לב לטווח הארוך. יחד עם זאת נשאלות השאלות: האם סגולות המרפא הללו קיימות בכל המשקאות האלכוהוליים ? ואיזה מינון מומלץ לצרוך ?
האם סגולות המרפא מצויות בכל המשקאות האלכוהוליים ?
בשתי מילים: בפירוש לא. האלכוהול הוא אינו המרכיב ביין אשר תורם לשמירה על הבריאות אלא נוגדי חמצון הנמצאים בו ונקראים פוליפנולים. נוגדי החמצון הללו מצויים בקליפת הענב ומגנים עליו מפני נזקי קרינת השמש, טפילים ומחלות. יקבים רבים פותחים כיום צוהר לעולם היין והפכו מרכזי מבקרים, בסיור ביקב ניתן להתרשם מתהליך הפקת היין האדום, מושרית קליפת הענב זמן ממושך בתוך המשקה ועל כן ריכוז הפוליפנולים ביין הינו גבוה במיוחד. אם כך, משתמע בבירור כי שתיית בירה או כל משקה אלכוהולי אחר אינם תורמים לבריאות וחלקם אף מזיקים לה.
מהו המינון הנכון ?
על אף הנאמר לעיל, חשוב לשמור על מינון מסוים של שתיית יין. צריכה מופרזת של יין אין בה שום ערך בריאותי מוסף ואף עלולה להיות מסוכנת עקב תצרוכת גבוהה של אלכוהול. כמו כן, שתיית יין מרובה נוטה לפגוע בתפקודי הכבד. ההמלצה בקרב החוקרים הינה שתיית כוס אחת ביום בקרב אוכלוסיית הנשים, ואילו התצרוכת המומלצת לגברים היא בין כוס אחת לשתיים.
האם שתיית יין עלולה לגרום לנזקים ?
שתיית יין מרובה עלולה לגרום לחלק מן האנשים נזקים בריאותיים וביניהם: השמנה, מחלות כבד, התמכרות לאלכוהול ופוגעת בטווח הארוך ביכולת הגוף להרחיב כלי דם באופן עצמאי.
מהן התועלות הבריאותיות העיקריות הנובעות משתיית יין מבוקרת ?
ומה לגבי יין לבן ?
מחקרים רבים בדקו ומצאו כי יין לבן אינו בעל סגולות בריאותיות דומות לאלו המופקות מיין אדום. הסיבה העיקרית היא שכמות נוגדי החמצון בענב הלבן פחותה מזו שבקליפת הענב האדום. ניסיון שבוצע להשריית קליפת הענב לזמן ממושך יותר בתהליך הפקת היין הלבן הראה כי אכן יש עלייה בכמות נוגדי החמצון ביין, אך עדיין איננה משתווה לזו המצויה ביין אדום.
לסיכום, הרשו לעצמכם לשתות מעט יין בכל יום אולם זכרו לשים לעצמכם גבולות ולא להתמכר לנוזל האדום, הטעים והמשכר !
