שייט יאכטות במרינה הרצליה חוויה של חלום

תמיד היה לי חלום לשוט על יאכטה, כמו בסרטים, עם מיפרשים פתוחים, לקפוץ לים מדי פעם, להנות מהאויר הפתוח, יין טוב, כשהרוח מבדרת את שערי. אחח... חלומות.

עוד כשהייתי ילדה נגעתי בחלום, הפלגתי בטבריה על הלידו. כשבגרתי, הפלגתי במעבורת מקרטעת בטורקיה שעברה שיפוצים, הכי קרוב היה לשייט תענוגות היה באוניה ביוון. תמיד המחיר היה יקר ולא היו חסרות האטרקציות הרגילות והבורגניות יותר. השבוע באחד מהימים הסגריריים הוזמנתי ע"י טוביה לחנוך את היאכטה החדשה שלו "גלי נעמה". טוביה סיפר לי שהחוויה מותאמת לזוגות, משפחות, וקבוצות. 

התלבטתי את מי לצרף למסע ובסוף לקחתי את אישי ושלושת ילדיי בגילאי 3-9. חשבתי שלילדים זו חוויה שספק אם תזדמן שוב, ואישי חובב הרפתקאות ידוע, יחד נוכל להנות יותר. טוביה שאל אם ברצוני בארוחת שף או ארוחה קלה כשרה, שהוא מכין על היאכטה, ניסיוני עם הים לימד אותי שארוחה קלה עדיפה. למען הסר ספק את הילדים האכלתי מראש.

הגענו למרינה בהרצליה. וזו היתה אטרקציה לילדים שקפצו ופיזזו והשוו בין היאכטות: מי גדולה, מי יפה, וניסו לנחש מי היאכטה המיועדת. לאחר ריצות התלהבות על המזח, ביקשה הקטנה לעלות כבר על האוני-יאכטה!

טוביה מיד הגיע, עם חיוך חם ולבבי (קצת כמו סבא טוביה), וסיפר שהיאכטה קרויה על שמות ילדיו גל ונעמה - "גלי נעמה", מה שחיזק את התחושה הנעימה שטוביה מכניס אותנו אליו הביתה, למשפחה..

חלצנו נעליים והנחנו אותם בתוך תיבת אוצרות, "ממש כמו של פירטים", כך אמר הגדול שלי, לשמירה עד שנחזור. עלינו על סיפון היאכטה והילדים השובבים בחנו כל פינה.

היאכטה מזכירה צימר משפחתי מפנק בסיפון התחתון 3 חדרי שינה כולל רהיטים, מטבחון, שירותים ומקלחת ואפילו ספה גדולה שהיתה אטרקציה לילדים שהתיישבו עליה בשמחה! כמובן שגם את השירותים בדקנו...

עלינו לסיפון העליון, אל ירכתי היאכטה ועל הסיפון הקידמי, אישי וילדיי הסירו את החבלים לקול קפטן טוביה. כמה שהם נהנו: "יאלל'ה, יוצאים לדרך" הכריז הגדול, "אחרי לים!" הוסיף השני.

הפלגנו מהמרינה אל הים הפתוח, במהלך ההפלגה סיפר לנו טוביה על סוגי האוניות החולפות כולל ספינת  ה-"דבור" הצבאית שפיטרלה לאורך חופי גוש דן.

לשמחתנו הרבה, הים עשה איתנו חסד והיה רגוע, כשיצאנו אל הים הפתוח הרגשתי איך האויר הטוב והרוח פותחים לי את הנשימה ומעלים בי חיוך ושמחה. טוביה פתח מפרש, והכל כמובן בעזרת הילדים. אפילו הקטנה שלי קיבלה את ההגאים לידיים ואחזה בהגה הענק.

מלב הים, חופי ישראל נראו מדהימים מהרגיל, והאופק האין סופי העצים את תחושת הרוגע. טוביה שלף חטיפים ששימחו את הילדים ויעץ לי לא לקחת מחשש לבחילות, הילדים לא וויתרו...

במקום לקפוץ למי הים הקרים והשלווים, שכשכנו רגלינו בים והקשבנו לסיפורו של טוביה על הלויתן שפגש לא הרחק , כאן בחופי ישראל. וכאן המקום לציין שטוביה כשמו כן הוא, טוב לב וסובלני מאוד לילדים, לאורך ההפלגה הוא סיפר על עצמו, על אהבתו לים.

כשחלפה על פנינו יאכטה, הילדים ביקשו שטוביה יאיץ... טוביה הסביר בסבלנות, שהם פשוט פתחו מפרש נוסף, ופתיחת מפרש תגרום ליאכטה לנטות על צידה, ויקלקל את החוויה.

כעבור שעה שבנו אל המרינה. הייתי בטוחה שהארוחה הקלה (חטיפים) מאחורי, ונמשיך את הבילוי בארוחה, כבר הוצאתי את הלפטופ והתחלתי לחפש מסעדות כשרות באיזור, ואז, טוביה אמר שעדיין לא סיימנו. הוא פתח לנו שולחן עם מטבלים של גבינות שונות, עגבניות שרי, צנוניות מלפפונים מכל טוב עם מבחר עשיר של גבינות קשות, שתי ג'בטות טריות, מיץ וכמובן יין נהדר (והכל כשר) בכלים חד פעמיים.

הרגשנו נהדר, ממש על פיסגת העולם, השמש שקעה והתכנסה אל הים, האורות של האוניות העוגנות, יצרו אוירה רומנטית מדהימה, שהזכירה לי את אוירת הנופש הקסום שלי בצפון, שנפשנו בהם בשנים האחרונות. גם טוביה הצטרף אלינו, לקפה מעולה מהמכונה, ולעוד סיפורים.

אני והאיש שלי הסתכלנו זה על זו וידענו שבפעם הבאה כשנחזור ליאכטה של טוביה, זה יהיה ללא ילדים...