מדריך שמציל חיים: להיכנס לים ולצאת בשלום מסחף

כמו בכל קיץ, גם השנה החדשות מלאות במקרים מזעזעים של טביעות בים. האם זו גזירת גורל? האם המחיר הנורא הזה בחיי אדם באמת מחוייב המציאות? כידוע, מרבית הטביעות מתרחשות בחופים לא מורשים או ללא השגחת מציל. נכון, זה רע ולא אחראי לטבול עם הילדים בחוף לא מורשה, אבל הדבר לא חייב להסתיים באופן כה טראגי. מסתבר, שיש כמה דברים שכדאי מאוד לדעת כשנכנסים לים, שכן, במצבים של היסחפות, הבנה נכונה יכולה להבדיל בין חיים ומוות.

באדיבות הבלוג 'מדע ושאר רוח' של אורן פרבר

לאור מקרי הטביעה הרבים, ציפיתי בתמימות למצוא ידע זה (שיתואר בהמשך) באתרים רבים בעברית, אך לאכזבתי לא מצאתי אותו ולו ברמז: לא באתרי ממשלה, לא באתר המצילים, ואפילו לא בבלוגים או באתרים פרטיים – כלום! מדוע הזלזול הזה  בחיי אדם, בהשוואה, למשל,  לאוסטרליה וארה"ב המשקיעות משאבים בחינוך הציבור הרחב? תשובה עדיין אין, אך עד שמישהו יתעורר, להלן העקרונות בקצרה. לקוראים באנגלית, מומלץ האתר של NOAA שעליו בעיקר התבססתי.

זרם סחף

המושג העיקרי שחשוב להבין כאן נקרא  Rip current וניתן לתרגמו כ-'זרם סחף' או 'זרם פריצה'. על מנת להבין מהו זרם זה, נחשוב על גלים הנעים ממים עמוקים לתחום המים הרדודים של החוף, ונשברים. היות ושבירת הגלים אינה סימטרית, באזורים מסוימים של החוף תהיה הצטברות גדולה יותר של מים יחסית לאזורים אחרים. מים עודפים אלו יחזרו במסלול מעגלי המנקז אותם פנימה אל הים  - זהו זרם הסחף.

באיור ניתן לראות את תנועת הגלים אל החוף  ואת הסירקולציה הנוצרת  כתוצאה מעודף המים באזור הצפוני והדרומי. החצים הכתומים מייצגים את זרם הסחף.

באיור הבא, ניתן לראות את המצב שבו  מתקיימים מספר זרמי סחף באותו חוף. מהתרשים עולה בבירור שאין גלים באזור שבו קיימים זרמי סחף (ועל כך בהמשך).

לא להתנגד!

זרמי הסחף הינם הסכנה מספר אחת למי שאינו יודע לשחות, או לשחיינים שאינם יודעים מה לעשות. 80% ממקרי הטביעה בארה"ב נגרמים עקב היסחפות עם זרמים אלו פנימה אל הים. מהירות זרם הסחף יכולה להיות כמטר לשנייה בים רגוע – עדיין זרם מורגש וחזק, ולהגיע עד 3 מטרים בשנייה בתנאים סוערים – מהירות שתכריע גם שחיין אולימפי. וכאן הגענו לנקודה החשובה ביותר – לא צריך (ואסור) להתנגד לזרמי הסחף! מדוע? כאשר אדם מרגיש שהוא נסחף פנימה אל תוך הים, האינסטינקט המידי הוא לחזור בחזרה, אבל היות שזרמי הסחף בדרך כלל חזקים למדי, הניסיון הנואש זה (שלרוב מלווה בפאניקה ואיבוד עשתונות) רק גורם לאיבוד כוחות, ולבסוף לטביעה.

אם כן, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שאין להתנגד לזרם הסחף, לשמור על כוחות, להירגע, ולהחזיק את הראש מעל המים. מה שיקרה הוא, שהזרם ייקח אותנו פנימה ואז נוכל 'לחתוך' שמאלה או ימינה (עד לאזור שבירת הגלים), לשחות במקביל לקו החוף, ולבסוף לחזור במסלול מעגלי כפי שמראה האיור. אם ראיתם מישהו אחר נסחף,  יש לצעוק לו מה לעשות, ואם אפשר, לזרוק לו מצוף כלשהו – אפילו צידנית או קלקר. חלק ניכר ממקרי הטביעה היו ויהיו של אנשים שקפצו להציל אחרים מבלי להבין את פעולת הזרמים.

הערה חשובה: ישנו מיתוס שזרמי סחף מושכים כלפי מטה – זה פשוט לא נכון. זרמים אלו מקבילים לקרקע, ולכן אין חשש להיסחף עמם. התופעה שאליה מתייחסים נקראת מערבולת (Vortex) והיא נפוצה בנחלים ונהרות. כמו כן, אין לבלבל את זרמי הסחף עם זרמי גאות - אלו תופעות שונות.

איך מזהים זרמי סחף?

דרושה מיומנות רבה על מנת לזהות זרמי סחף מתוך התבוננות בים וזה דבר שמצילים, גולשים מנוסים וימאים יודעים לעשות. ישנם זרמי סחף קבועים למדי לאורכם של מזחים, מעגנים, או רצועות חוף הנכנסת לתוך הים. לדוגמא, בשפך הירקון, קיימים זרמי סחף קבועים פחות או יותר הנובעים מהמבנה הטופוגרפי של השפך – אלו זרמים שחותרי הקיאק נעזרים בהם על מנת להיכנס בקלות לעומק. לעומת זאת, בחופים רציפים, זרמי הסחף עשויים לשנות מיקום בהתאם למשטר הגלים ומיקום רכסי החול מתחת למים. במקרים אלו, ניתן  להיעזר במספר סימנים על מנת לזהות את זרמי סחף:

א. אזורים בהם אין שבירה של גלים (הגלים מביאים את המים לחוף בעוד שזרמי הסחף מנקזים אותם בחזרה לים)

ב. מים עמוקים יותר (בשל התחתרות הזרמים בקרקע לאורך זמן) , ובעקבות זאת

ג. צבע המים שונה מהסביבה. משקפי שמש עם מקטבים (Polarized) המנטרלים סנוור מקלים על הזיהוי.

שלושת המזהים הללו הופכים את אזורי הסחף לאטרקטיביים עבור מי שלא מבין את המשמעות: זה נראה כמו אזור רגוע ונחמד לטבול בעוד שלמעשה אזור הסחף הוא המקום המסוכן ביותר!

ד. לעתים יופיע קו קצף על המים, לכלוך או אצות הנסחפים לעומק. באופן כללי, זרם הסחף נוטה להיות עכור יותר כתוצאה מחול שמתערבב עם המים הנסחפים פנימה לים.

עד כאן. לסיכום, מצורף סרטון הסברה מעולה של ד"ר רוב בראנדר האוסטרלי (אנגלית)

והגרסה הישראלית: סרטון של רמי וישראל דיין שבחרו בשם  'בורות מוות' כדי להסביר את אותה תופעה.

כל התורה בשישים שניות:

ולסיום מבחן קצר : יש לזהת בכל מקרה היכן זרמי הסחף. בהצלחה!

אזהרה: ייתכן שחלק מהקוראים יחשבו שכעת, כאשר הם יודעים מה הם זרמי סחף, אפשר ללכת חופשי לחופים ללא מציל ולהיכנס בלי בעיות. חס וחלילה! היסחפות עם זרמים היאחוויה מסוכנת וטראומטית מאוד גם עבור שחיינים מנוסים, ויש לעשות הכל בכדי להימנע ממנה. שמרו על עצמכם, ואנא הפיצו תוכן זה.

תוספות 
1. בעקבות התגובות הרבות ראוי להוסיף הערה חשובה: כאשר חוזרים מהעומק לחוף, יש תמיד לחפש את הגלים ('מים לבנים') ולחזור דרך אזור השבירה. לאור מה שנכתב, ההיגיון ברור: איננו רוצים להיתקל בזרמי הסחף שמחזירים לעומק (ותודה לחיים ורון).