עריכת דין בציבור הדתי

על מקצוע עריכת דין בציבור הדתי חרדי.

אם בעבר הציבור הדתי חרדי היה עסוק בלמידת תורה בלבד והסתמך על מקורות מימון חיצוניים, כיום המון דתיים מבינים את הצורך בהשתלבות בעולם התעסוקה והמסחר כמו גם את הצורך ברכישת השכלה דרך לימודים אקדמאים.

עולם הדת מאופיין בזרמים רבים, ביניהם צעירים, אשר יש להם גישה לעולם האינטרנט והם נחשפים למידע הקיים ברשת ובאופן בלתי נמנע, עולה בהם הרצון בהרחבת אופקים. כתוצאה מכך, הרבה אנשים מהמגזר הדתי משלבים את לימודי התורה עם לימודים אקדמאיים.

אחד המקצועות הנלמדים הפופולרי ביותר בקרב בני הציבור הדתי הוא מקצוע עריכת הדין. עריכת דין הוא מקצוע מבוקש ויוקרתי והעיסוק בו משתלם ומספק הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אישית. לימודי עריכת דין הפכו למקובלים מאוד בקרב כל מיני מגזרים, כמו גם המגזר הדתי, מסיבה אחת פשוטה והיא צורך שעולה בקרב הציבור הדתי לייצוג הולם, כמו גם להגנה משפטית.

עורך דין חילוני יכול להיות מומחה בתחומים השונים של עריכת דין אולם אינו מכיר את הדת מבפנים, את הלכותיה ומנהגיה ואת החיים בבית ובחברה יראת שמיים. אדם דתי לעומתו, בקיא בערכי התורה ודיניה ויחד עם לימודי המשפטים, יכול לייצג את הציבור הדתי בדרך של משפט צדק ושלום.

כדי שניתן יהיה לשלב בין לימודי תורה ולימודי עריכת דין, הקמפוסים המיועדים לסטודנטים מהמגזר הדתי, פועלים על פי מתכונת של לימודי ערב או בוקר במספר ימים מצומצם ואף מתכונת לימודים של ימים מרוכזים. הלימודים נמשכים בין ארבע לשלוש שנים והם מספקים את הידע הנדרש, כמו גם את כל הכלים, לעסוק בתחום המשפטים. אדם הלומד עריכת דין, בין אם דתי ובין אם חילוני, ילמד את כל הדינים, דיני נזיקין, דיני חוזים, דיני מקרקעין, זכויות אדם, דיני ממשל ומדיניות ועוד ובמהלך הלימודים יבחר את התמחותו.

כדי לעסוק בעריכת דין בתום הלימודים נדרש מכל אחד לעבור שנת סטאז' באחד ממשרדי עריכת הדין ובתום השנה, נדרש ממנו לעבור את בחינת הלשכה עבור לקבל רישיון. אדם אשר לא עשה שנת התמחות ולא עבר את מבחני הלשכה, לא יוכל לעסוק בעריכת דין, אלא רק במשפטנות. המשפטנים גם הם משתלבים יפה בעולם התעסוקה ויכולים לשמש כיועצים בענייני משפט, לעבוד בתחום הכלכלה, הבנקאות וגם בתחום מנהל עסקים.

לימודי עריכת דין במגזר הדתי חרדי נערכים בקמפוסים המיועדים לקליטת דתיים ונותנים דגש לנושאים כמו הפרדה בכיתות ובמעונות ובקרבתם של בתי כנסת או בתי מדרש לקמפוסים ולמגורים. כמו כן, קמפוסים אלו נותנים מענה לנשים דתיות אשר רוצות לצאת וללמוד ומאפשרים בתוכם הסדרים של מעונות יום לילדים.

בזמנים המודרניים, לימודים אקדמאים הפכו לתנאי הכרחי ומעניקים הכרה והערכה מצד מעסיקים רבים והם מאפשרים קידום בשכר וכן קידום אישי. בימינו אין זה אומר שבחירה בחיי דת ורוח אינה כוללת לימודים אקדמאיים והשתלבותו של אחוז גבוה מכלל הציבור הדתי בעולם התעסוקה, יכולה רק למנף אותו ואף לקחת אותו צעד אחד קדימה.