בניגוד לרפואה המערבית, רפואה סינית נחשבת להוליסטית. דהיינו: הגישה היא שהגוף הוא חלק בלתי נפרד מהטבע. כל חלקי הגוף, כולל המח, מחוברים ביחד. לדוגמא: אם לחולה יש כאבי ברכיים וצלצולים באוזניים הוא יפנה לאורוטופד ולרופא א.א.ג או נוירולוג. על פי האבחנה ברפואה הסינית המסורתית, החולה סובל מהפרעה או תקלה באיבר פונקציונלי שאנו קוראים לו כלייה. הרפואה הסינית אינה מטפלת בסמפטום בודד, כפי שמקובל ברפואה המערבית ולא מקבלים כדור נגד כאב ראש. המטרה ברפואה הסינית היא להחזיר את הגוף לאיזון, כך שהוא יוכל לרפא את עצמו. בעצם רפואה סינית מעדיפה למנוע מחלות, מאשר לרפא אותן. בזמנים עברו רופאים סינים קיבלו תשלום רק כאשר המטופל היה בריא ולא כאשר הוא היה חולה.
האמונה ברפואה הסינית היא שמחלות יכולות להגרם על ידי גורמי אקלים, מגפות, פגיעה במערכת הרגשות, עבודה לא מתאימה, חוסר במנוחה ובפעילות גופנית, אכילה לא מתאימה, טראומה ועוד סיבות. אם האנרגיה של האדם חזקה דיה, הוא לא יהיה חולה ותהיה לו התנגדות טבעית לגורמי המחלה.
את האבחנות ברפואה הסינית מבצעים בעזרת מערכת מתוחכמת של סימנים חיצוניים וקישור לאיברים הפנימיים. ההתייחסות היא למשתנים רבים, כגון: גוון העור, העצמות, ריחות, צלילים, מצבים נפשיים, העדפות, רגשות והתנהגות. כאלה אלה משקפים עבור המטפל ברפואה הסינית, את מצב האיברים הפנימיים וחלק מבדיקות אלה, לא נחשבות כלל ברפואה המערבית. לדוגמא: אם החולה סובל מחוסר יכולת לקבל החלטות, המרפא הסיני מתייחס לעובדה זו כחולשה של הטחול ועוד. גם דרכי הטיפול ברפואה הסינית כוללים טיפולים שונים מהרפואה המערבית, ולהלן מספר אפשרויות טיפול ברפואה זו:
