מומלצים לציבור הדתי
אביחי28/05/2020
מעוניינים במחירלשבת חתן
פנינה27/05/2020
מחפשים שבת חתן אוכל בהשגחת הרב מחפוד, 30 חדרים עם חדר אוכל פרטי ובית כנסת פרטי במרכז הארץ
פנינה27/05/2020
שבת חתן ב19.6.2020, זקוקים ל30 חדרים אוכל בהשגחת הרב מחפוד או עטרה בית יוסף
נורית27/05/2020
האם פנוי לשבת 04.07?וכמה עולה עדיפות ל8 חדרים האם יש תחבורה ציבורית למקום תודה
גיל27/05/2020
היי. 29.5-30.5, שישי שבת הקרובים. יש מקום לשלוש משפחות? תודה והמשך יום נעים.
בית עסק: פסגת יוחאי
אברהם27/05/2020
שלום, רציתי לדעת האם שבת בהר [בעוד כשלושה שבועות] פנויה עדיין. במידה וכן מה המחיר עבור כל החדרים [כולל השמיני] אשמח לשמוע תודה רבה
אפרת26/05/2020
שבת בסוף אוגוסט
גיל26/05/2020
שלום אני מתענין בבת מצוה אצלכם אם אפשר כבר לעשות אשמח לפרטים תודה
בית עסק: שמי התכלת
ריקי26/05/2020
שלום . אשמח להלמלצה על דירת נופש עבור 9 מבוגרים 2 ילדים ושתי תינוקות ב 2.8 -4.8
ריקי26/05/2020
שלום . אשמח להלמלצה על דירת נופש עבור 9 מבוגרים 2 ילדים ושתי תינוקות ב 2.8 .
ריקי25/05/2020
שלום. מחפשת 3 יחידות נופש לשני לילות בתחילת אוגוסט
בית עסק: מעלה הרימון
ריקי25/05/2020
שלום. מחפשת 3 יחידות נופש לתחילת אוגוסט .לשני לילות. אשמח לקבל הצעת מחיר.
חיים25/05/2020
האם הוילה פנויה לשבועות
יחזקאל25/05/2020
שלום, אני מעוניין בעט סופר סת"ם. מה המחיר? האם הוא מגיע עם קולמוס? תודה
יוסי25/05/2020
יחזקאל25/05/2020
שלום, אני מעוניין בעט סופר סת"ם. מה המחיר? האם הוא מגיע עם קולמוס? תודה
דובי25/05/2020
מתעניין לערוך שבת חתן ,לבר מצווה
עדי24/05/2020
שלום,רצינו לברר אם פנוי אצלכם בשבועות. מחפשים ל20 איש. נשמח לתשובה בהקדם.
שמעוו24/05/2020
דניאלה24/05/2020
שלום, האם הוילה פנויה בחג ובשבת?
בית עסק: וילה תרשיש
הצעות שעשויות לעניין אותך
פרסום וקידום עסקים לציבור הדתי
פרסום וקידום עסקים לציבור הדתי

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון על דימויים וסמלים חזותיים בחותמות העבריים מתקופת בית ראשון ועל בני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות.

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 1
מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 2

דר' שמואל גבעון מרצה וחוקר במכללת "תלפיות" בחולון מציין כי  מידי שנה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתרים מימי בית ראשון ממשיכים לגלות חותמות עבריים. וכך הולכים ונחשפים סמלים חזותיים נוספים על אלו הידועים לנו עד כה.

במאות השמינית והשביעית לפנה"ס גילפו אמנים חותמות עבריים לתושביה של ארץ ישראל. מתוך כאלפיים חותמות עבריים שהתגלו בולטת קבוצה של כארבע מאות חותמות מאוירים. על גבי החותמות המאוירים האלו מגולפים ציורים שונים המייצגים סמלים חזותיים, שהם הסמלים הקדומים ביותר באמנות היהודית לדורותיה. על גבי החותמות מופיעים בדרך כלל שמות בעליהם ולעיתים נזכר גם תפקידם. השמות והתפקידים מעידים בבירור על שיוכם של בעלי החותמות המאוירים לבני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות. כמה מן הסמלים המופיעים על גבי החותמות הם של בני האליטה הישראלית של ימי בית ראשון והם הסמלים החזותיים הקדומים ביותר באמנות של ימי בית ראשון.   

רובם של  החותמות נושאים את שם בעליהם בלבד, ורק כארבע מאות הם חותמות מאוירים. החותמות שימשו מעין תעודת זהות של בעליהם והייתה להם גם חשיבות רבה בחיי היום יום והכלכלה של ישראל הקדומה. את החותמות נהגו לשבץ על טבעות או לשאת אותם על הצוואר והם שימשו את בעליהם בבואם להטביע את שמם על גבי חפצים שונים כמו: מכתבים, כלי חרס, חבילות של סחורות, תיבות מעץ, ואולי גם על גבי דלתות הבית. גם במקרא נזכרת חשיבותם של החותמות וכך למשל משתמשת איזבל בפרשת כרם נבות בחותמו של בעלה אחאב {מלכים א כ"א, ח}, אסתר משתמשת בטבעת החותם של אחשוורוש {אסתר ח', ח},  פרעה נותן את טבעת החותם שלו ליוסף כסמל להעברת סמכות השלטון {בראשית מ"א, מב}, יהודה את חותמו לתמר כעירבון לאתנן שהוא חייב לה {בראשית ל"ח, יח}.  

צורת החותמות העבריים הייתה על פי רוב סגלגלה, דמוית חרפושית, והם נעשו בדרך כלל מאבנים יקרות. על אף מימדיהם הזעירים, יש לחותמות המאוירים חשיבות רבה בחקר החברה התרבות והאמנות של ימי בית ראשון. סביר גם להניח, שעובדת מציאותם של החותמות המאוירים, מלמדת  שמעמדו של האיסור בדיבר השני על עשיית תמונה, היה רק בהקשר דתי. זאת מאחר שהתמונות שעל גבי החותמות, היו כולן בעלות אופי 'חילוני', ולפיכך התקבלו בחיוב בקרב הציבור הרחב, כמו גם בקרב בני המעמדות העליונים ובמיוחד בקרב משפחות המלוכה המורחבות והמקורבים אליהן.

האומנים הישראלים הקדומים שעסקו במלאכת גילוף החותמות המאוירים בימי בית ראשון, הגיעו לשיא מבחינת היצירה האמנותית הזעירה והיכולת לתאר דמויות וחפצים על גבי החותמות. הנושאים המתוארים בחותמות המאוירות היו מגוונים, וכללו דמויות אדם וחיה, עיטורים צמחיים שונים וכן כלי נגינה, כלי שיט, עיטורים אדריכליים, עיטורים גיאומטריים ועוד. ניתן להניח שרוב הייצוגים שנחרטו על גבי החותמות, שימשו כסמלים אישיים, ונבחרו על ידי בעלי החותם או על ידי האמנים עצמם, או שניהם גם יחד, לפי תפיסתם כיצד צריך הסמל האישי או המשפחתי להיראות.

החותמות העבריים הם החפצים היחידים מתקופת המקרא שניתן לזהות באמצעותם דמויות הנזכרות במקרא, ובמיוחד שמות מלכים ובני משפחותיהם. כך למשל המלכים: ירבעם {השני}, עוזיהו, אחז, יהואחז, מנשה, חזקיהו והושע נזכרים בשמותיהם בחותמות. כמו כן ניתן לזהות שמות בני מלכים שנטבעו בחותמות ומצויים במקרא, כמו: 'ירחמאל בן המלך' {ירמיהו ל"ו, כו}. 'מלכיהו בן המלך' שהוא בנו של מלך יהודה צדקיהו {ירמיהו ל"ח, ו}. 'פדיהו בן המלך' שהוא בנו השלישי של יהויכין מלך יהודה האחרון {דברי הימים א' ג', טז}.  'יהואחז בן המלך' הוא  יהואחז בנו הצעיר של יאשיהו מלך יהודה {מלכים ב' כ"ג,ל}. 'אלשמע בן המלך' הוא "אלישמע מזרע המלוכה" {מלכים ב כ"ה, כה ; ירמיהו מ"א, א}.                                                                                                                                                 

חותמו של 'נריהו בן המלך' עם כותרת עמוד בצורת תימורה, ומטבע 5 שקלים הנושא את סמלו החזותי

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים