מומלצים לציבור הדתי
שם26/01/2021
נורית26/01/2021
רציתי לברר מחיר דירת ארוח בטבריה לשישי שבת 13 מבוגרים ותינוק לחודש מרץ
ענבל26/01/2021
היי, מעוניינת לברר לשבת הבאה, כמה עולה?
ענבל26/01/2021
היי, מתעניינת להגיע אליכם לשבת הבאה. מה המחיר?
יוסף25/01/2021
רוצה לשבת הקרובה מקום ל10 אנשים
יוסף25/01/2021
רוצה לשבת הקרובה מקום ל10 אנשים
שם25/01/2021
נשמח לשמוע פרטים על הוילה
נועה25/01/2021
אשמח לבדוק נופש למשפחה 20 נפשות באוגוסט. ט
בית עסק: פסגת יוחאי
נועה25/01/2021
אשמח לבדוק נופש למשפחה 20 נפשות באוגוסט. ט
בית עסק: פסגת יוחאי
שירלי24/01/2021
נא להוסיף אתר Tipulbamercaz.co.il זמני פעילות: גמיש עו"ס ומטפלת ברפלקסולוגיה, פרחי באך ארומתרפיה ו Nlp. משלבת בטיפול בין גוף לנפש. מתמחה בטיפול בנדודי שינה, טראומה בכלל וטראומה מינית בפרט, התמכרויות, קשיים חברתיים, אובדן וליווי משפחות המתמודדות עם מחלה קשה.
נועה22/01/2021
אשמח למחיר למשפחה 4 זוגות 12 ילדים באוגוסט. תודה
נועה22/01/2021
אשמח למחיר למשפחה 4 זוגות 12 ילדים באוגוסט. תודה
יוני21/01/2021
רציתי לברר לגבי חמשו"ש של ה 4-6 במרץ. משפחה עם 16 + 2 תינוקות
יהודית20/01/2021
מחפשת מקום לנופש משפחתי באוגוסט
יהודית20/01/2021
האם הווילה תהיה פתוחה בקיץ? וכמה אנשים יכולים להתארח בו?
בית עסק: וילה תרשיש
יהודית20/01/2021
מעוניית לדעת מה קורה אצלכם בקיץ
אורית20/01/2021
מעוניינות בארוח 22 ל 23 באפריל.
ישראל19/01/2021
שלום, מעוניין לדעת האם הוילה פנויה לזוג וכן מתעניין במחיר. תודה
לחוביץ19/01/2021
מעוניינת לשבועיים שבוע לפני פסח והשבוע של פסח עם משפחה של 5 נפשות. מה העלות. והאם כשסוגרים את המקום יש עוד אנשים באותו הזמן?
רונית19/01/2021
מעוניינת בעט
הצעות שעשויות לעניין אותך
פרסום וקידום עסקים לציבור הדתי
פרסום וקידום עסקים לציבור הדתי

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון על דימויים וסמלים חזותיים בחותמות העבריים מתקופת בית ראשון ועל בני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות.

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 1
מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 2

דר' שמואל גבעון מרצה וחוקר במכללת "תלפיות" בחולון מציין כי  מידי שנה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתרים מימי בית ראשון ממשיכים לגלות חותמות עבריים. וכך הולכים ונחשפים סמלים חזותיים נוספים על אלו הידועים לנו עד כה.

במאות השמינית והשביעית לפנה"ס גילפו אמנים חותמות עבריים לתושביה של ארץ ישראל. מתוך כאלפיים חותמות עבריים שהתגלו בולטת קבוצה של כארבע מאות חותמות מאוירים. על גבי החותמות המאוירים האלו מגולפים ציורים שונים המייצגים סמלים חזותיים, שהם הסמלים הקדומים ביותר באמנות היהודית לדורותיה. על גבי החותמות מופיעים בדרך כלל שמות בעליהם ולעיתים נזכר גם תפקידם. השמות והתפקידים מעידים בבירור על שיוכם של בעלי החותמות המאוירים לבני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות. כמה מן הסמלים המופיעים על גבי החותמות הם של בני האליטה הישראלית של ימי בית ראשון והם הסמלים החזותיים הקדומים ביותר באמנות של ימי בית ראשון.   

רובם של  החותמות נושאים את שם בעליהם בלבד, ורק כארבע מאות הם חותמות מאוירים. החותמות שימשו מעין תעודת זהות של בעליהם והייתה להם גם חשיבות רבה בחיי היום יום והכלכלה של ישראל הקדומה. את החותמות נהגו לשבץ על טבעות או לשאת אותם על הצוואר והם שימשו את בעליהם בבואם להטביע את שמם על גבי חפצים שונים כמו: מכתבים, כלי חרס, חבילות של סחורות, תיבות מעץ, ואולי גם על גבי דלתות הבית. גם במקרא נזכרת חשיבותם של החותמות וכך למשל משתמשת איזבל בפרשת כרם נבות בחותמו של בעלה אחאב {מלכים א כ"א, ח}, אסתר משתמשת בטבעת החותם של אחשוורוש {אסתר ח', ח},  פרעה נותן את טבעת החותם שלו ליוסף כסמל להעברת סמכות השלטון {בראשית מ"א, מב}, יהודה את חותמו לתמר כעירבון לאתנן שהוא חייב לה {בראשית ל"ח, יח}.  

צורת החותמות העבריים הייתה על פי רוב סגלגלה, דמוית חרפושית, והם נעשו בדרך כלל מאבנים יקרות. על אף מימדיהם הזעירים, יש לחותמות המאוירים חשיבות רבה בחקר החברה התרבות והאמנות של ימי בית ראשון. סביר גם להניח, שעובדת מציאותם של החותמות המאוירים, מלמדת  שמעמדו של האיסור בדיבר השני על עשיית תמונה, היה רק בהקשר דתי. זאת מאחר שהתמונות שעל גבי החותמות, היו כולן בעלות אופי 'חילוני', ולפיכך התקבלו בחיוב בקרב הציבור הרחב, כמו גם בקרב בני המעמדות העליונים ובמיוחד בקרב משפחות המלוכה המורחבות והמקורבים אליהן.

האומנים הישראלים הקדומים שעסקו במלאכת גילוף החותמות המאוירים בימי בית ראשון, הגיעו לשיא מבחינת היצירה האמנותית הזעירה והיכולת לתאר דמויות וחפצים על גבי החותמות. הנושאים המתוארים בחותמות המאוירות היו מגוונים, וכללו דמויות אדם וחיה, עיטורים צמחיים שונים וכן כלי נגינה, כלי שיט, עיטורים אדריכליים, עיטורים גיאומטריים ועוד. ניתן להניח שרוב הייצוגים שנחרטו על גבי החותמות, שימשו כסמלים אישיים, ונבחרו על ידי בעלי החותם או על ידי האמנים עצמם, או שניהם גם יחד, לפי תפיסתם כיצד צריך הסמל האישי או המשפחתי להיראות.

החותמות העבריים הם החפצים היחידים מתקופת המקרא שניתן לזהות באמצעותם דמויות הנזכרות במקרא, ובמיוחד שמות מלכים ובני משפחותיהם. כך למשל המלכים: ירבעם {השני}, עוזיהו, אחז, יהואחז, מנשה, חזקיהו והושע נזכרים בשמותיהם בחותמות. כמו כן ניתן לזהות שמות בני מלכים שנטבעו בחותמות ומצויים במקרא, כמו: 'ירחמאל בן המלך' {ירמיהו ל"ו, כו}. 'מלכיהו בן המלך' שהוא בנו של מלך יהודה צדקיהו {ירמיהו ל"ח, ו}. 'פדיהו בן המלך' שהוא בנו השלישי של יהויכין מלך יהודה האחרון {דברי הימים א' ג', טז}.  'יהואחז בן המלך' הוא  יהואחז בנו הצעיר של יאשיהו מלך יהודה {מלכים ב' כ"ג,ל}. 'אלשמע בן המלך' הוא "אלישמע מזרע המלוכה" {מלכים ב כ"ה, כה ; ירמיהו מ"א, א}.                                                                                                                                                 

חותמו של 'נריהו בן המלך' עם כותרת עמוד בצורת תימורה, ומטבע 5 שקלים הנושא את סמלו החזותי

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים