מומלצים לציבור הדתי
מיכל23/10/2019
שבת בר מצווה ל40 איש
ליאת23/10/2019
הי, הוילה פנויה ב29-30/12?
רחל23/10/2019
אני מחפשת בית הארחה ל60 נפשות לשבת חנוכה. ללא שרותי קיטרינג
חדש23/10/2019
אנחנו מחפשים מקום למשפחה 14 נפשות לשבת הקרובה האם פנוי? מה המחיר?
חדש23/10/2019
אנחנו מחפשים מקום למשפחה 14 נפשות לשבת הקרובה האם פנוי? מה המחיר?
יעל22/10/2019
שלום,מחפשת 3 לילות בשבוע הבא לזוג.27-30. אשמח לקבל הצעת מחיר.
פנחס22/10/2019
האם יש לכם 3 חדרים לאירוח לשבת הקרובה פרשת בראשית שובו אלי ל 0506166666
ענת21/10/2019
מעוניינים במקום לשבת חתן בערך 40 איש
ענת21/10/2019
מעוניינים במקום לשבת חתן בערך 40 איש
היילו21/10/2019
היילו21/10/2019
נ21/10/2019
חבל שאתם לא גרים על יד הבניין שלכם ברחטב, שדמי. אז אתם גם היו סובלים מהרעש הנורא כל יום ששי בערב שהשבט לא אמורה להיות שמה.צרחות מחו לבניין, עד 11:30 בלילה ואפילו עד 1:30 לפנות.בוקר, בשמחת תורה בלילה, שלא אמורים להתקיים פעילות.בכלל.מדןע אתם משאירים נרות דולקים ומרשים להם מפתח שהם יכולים להיכנס? עד מתי תושבים צריכים לסבול?
בתאל19/10/2019
מעוניינת לארגן סופש ל30 איש
רינת19/10/2019
מבקשת הצעת מחיר לשבת חתן .כ- 20 חדרים לתאריך 22.11-23.11. אירוח גלאט כשר. 0544450416
ליאת17/10/2019
מחפשת להגיע לשיעור של יוגה יהודית בתל אביב
רחל16/10/2019
מעוניינת בהצעת מחיר לשבת חתן בתאריכים 6-7 בדצמבר
הדסה15/10/2019
שבת משפחתית 80 איש , כ 20 זוגות + נער וילדים, באמצע חשוון
הדסה15/10/2019
שבת משפחתית 80 איש , כ 20 זוגות + נער וילדים, באמצע חשוון
מרגלית15/10/2019
מעוניינת לבדוק אירוח בחג שני. ימים ראשון שני הבא. תודה
הדסה15/10/2019
שבת משפחתית 80 איש , כ 20 זוגות + נער וילדים, באמצע חשוון
בית עסק: מדרשת עפרה

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון על דימויים וסמלים חזותיים בחותמות העבריים מתקופת בית ראשון ועל בני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות.

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 1
מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 2

דר' שמואל גבעון מרצה וחוקר במכללת "תלפיות" בחולון מציין כי  מידי שנה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתרים מימי בית ראשון ממשיכים לגלות חותמות עבריים. וכך הולכים ונחשפים סמלים חזותיים נוספים על אלו הידועים לנו עד כה.

במאות השמינית והשביעית לפנה"ס גילפו אמנים חותמות עבריים לתושביה של ארץ ישראל. מתוך כאלפיים חותמות עבריים שהתגלו בולטת קבוצה של כארבע מאות חותמות מאוירים. על גבי החותמות המאוירים האלו מגולפים ציורים שונים המייצגים סמלים חזותיים, שהם הסמלים הקדומים ביותר באמנות היהודית לדורותיה. על גבי החותמות מופיעים בדרך כלל שמות בעליהם ולעיתים נזכר גם תפקידם. השמות והתפקידים מעידים בבירור על שיוכם של בעלי החותמות המאוירים לבני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות. כמה מן הסמלים המופיעים על גבי החותמות הם של בני האליטה הישראלית של ימי בית ראשון והם הסמלים החזותיים הקדומים ביותר באמנות של ימי בית ראשון.   

רובם של  החותמות נושאים את שם בעליהם בלבד, ורק כארבע מאות הם חותמות מאוירים. החותמות שימשו מעין תעודת זהות של בעליהם והייתה להם גם חשיבות רבה בחיי היום יום והכלכלה של ישראל הקדומה. את החותמות נהגו לשבץ על טבעות או לשאת אותם על הצוואר והם שימשו את בעליהם בבואם להטביע את שמם על גבי חפצים שונים כמו: מכתבים, כלי חרס, חבילות של סחורות, תיבות מעץ, ואולי גם על גבי דלתות הבית. גם במקרא נזכרת חשיבותם של החותמות וכך למשל משתמשת איזבל בפרשת כרם נבות בחותמו של בעלה אחאב {מלכים א כ"א, ח}, אסתר משתמשת בטבעת החותם של אחשוורוש {אסתר ח', ח},  פרעה נותן את טבעת החותם שלו ליוסף כסמל להעברת סמכות השלטון {בראשית מ"א, מב}, יהודה את חותמו לתמר כעירבון לאתנן שהוא חייב לה {בראשית ל"ח, יח}.  

צורת החותמות העבריים הייתה על פי רוב סגלגלה, דמוית חרפושית, והם נעשו בדרך כלל מאבנים יקרות. על אף מימדיהם הזעירים, יש לחותמות המאוירים חשיבות רבה בחקר החברה התרבות והאמנות של ימי בית ראשון. סביר גם להניח, שעובדת מציאותם של החותמות המאוירים, מלמדת  שמעמדו של האיסור בדיבר השני על עשיית תמונה, היה רק בהקשר דתי. זאת מאחר שהתמונות שעל גבי החותמות, היו כולן בעלות אופי 'חילוני', ולפיכך התקבלו בחיוב בקרב הציבור הרחב, כמו גם בקרב בני המעמדות העליונים ובמיוחד בקרב משפחות המלוכה המורחבות והמקורבים אליהן.

האומנים הישראלים הקדומים שעסקו במלאכת גילוף החותמות המאוירים בימי בית ראשון, הגיעו לשיא מבחינת היצירה האמנותית הזעירה והיכולת לתאר דמויות וחפצים על גבי החותמות. הנושאים המתוארים בחותמות המאוירות היו מגוונים, וכללו דמויות אדם וחיה, עיטורים צמחיים שונים וכן כלי נגינה, כלי שיט, עיטורים אדריכליים, עיטורים גיאומטריים ועוד. ניתן להניח שרוב הייצוגים שנחרטו על גבי החותמות, שימשו כסמלים אישיים, ונבחרו על ידי בעלי החותם או על ידי האמנים עצמם, או שניהם גם יחד, לפי תפיסתם כיצד צריך הסמל האישי או המשפחתי להיראות.

החותמות העבריים הם החפצים היחידים מתקופת המקרא שניתן לזהות באמצעותם דמויות הנזכרות במקרא, ובמיוחד שמות מלכים ובני משפחותיהם. כך למשל המלכים: ירבעם {השני}, עוזיהו, אחז, יהואחז, מנשה, חזקיהו והושע נזכרים בשמותיהם בחותמות. כמו כן ניתן לזהות שמות בני מלכים שנטבעו בחותמות ומצויים במקרא, כמו: 'ירחמאל בן המלך' {ירמיהו ל"ו, כו}. 'מלכיהו בן המלך' שהוא בנו של מלך יהודה צדקיהו {ירמיהו ל"ח, ו}. 'פדיהו בן המלך' שהוא בנו השלישי של יהויכין מלך יהודה האחרון {דברי הימים א' ג', טז}.  'יהואחז בן המלך' הוא  יהואחז בנו הצעיר של יאשיהו מלך יהודה {מלכים ב' כ"ג,ל}. 'אלשמע בן המלך' הוא "אלישמע מזרע המלוכה" {מלכים ב כ"ה, כה ; ירמיהו מ"א, א}.                                                                                                                                                 

חותמו של 'נריהו בן המלך' עם כותרת עמוד בצורת תימורה, ומטבע 5 שקלים הנושא את סמלו החזותי

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים