מומלצים לציבור הדתי
לימור24/01/2020
שלום, רציתי לדעת אם יש אפשרות לאירוח בתאריך שבת 6-7 במרס. ל-8 זוגות חלקם עם ילדים. אם אפשר לקבל הצעת מחיר בגדול תודה מראש לימור
לימור24/01/2020
שלום רציתי לדעת אם יש אפשרות לארח בשבת 6-7 במרס ,8 זוגות חלקם עם ילדים. אם אפשר לקבל מחיר ? בתודה מראש לימור
בית עסק: מצפה מירון
לימור24/01/2020
שלום רב, רציתי לקבל הצעת מחיר לגבי שבת בתאריך 6-7 במרס. 7,8 זוגות חלקם עם ילדים .בתודה מראש לימור
לימור24/01/2020
שלום, רציתי לקבל פרטים לגביי שבת בתאריך 6-7 במרס ל 8 זוגות חלקם עם ילדים. האם זה אפשרי והאם אפשר לקבל מחיר בגדול תודה מראש לימור
לימור24/01/2020
בית עסק: חלום באגם
דניאל23/01/2020
שבת חתן
דניאל23/01/2020
שבת אירוח
אתי21/01/2020
שלום מעוניינת לקבל הצעת מחיר לשבת בר מצווה.כ40 אנשים. 13/11/20
רבקה21/01/2020
רציתי לדעת כמה יעלה לשבת בעוד שבועיים ה1 לפברואר?
נעמה21/01/2020
מתענינת לשבת הקרובה לזוג +5
רבקה20/01/2020
כמה חדרים לזוגות יש ? כמה יעלה לשבת פרשת בא?
בית עסק: וילה תרשיש
אודל19/01/2020
מעונינת בפרטים לגבי שבת חתן
חגית19/01/2020
שלום אנחנו מעוניינים בשבת משפחתית בתאריך 21-22/2 ההרכב שלנו הוא: 1. זוג 2. זוג+4 3.זוג+4 4. זוג+5 5. זוג+8 נשמח להצעה מעניינת
עדי19/01/2020
שלום אנחנו משפחה של 24 אנשים כולל מבוגרים וילדים מעוניינים להתארח בשבת פרשת בשלח בתאריכים 7/2-8/2 משישי עד מוצש. אשמח לקבל הצעת מחיר .
שרה18/01/2020
ברצוני לשאול כמה עולה חדר לשבת הגדול לזוג. וכמה לחדר לשלשה מבוגרים יחד? תודה רבה שרה פריד
עידית17/01/2020
מחפשת אירוח לשבת הגדול עבור זוג +3
בית עסק: מחלקת הנופש
דרבקין16/01/2020
האם פנוי לשבת הקרובה לזוג וששה ילדים
שושי16/01/2020
אירוח בפסח.
מאיר16/01/2020
משפחה גדולה המונה 40 איש כולל תינוקות מתעניינים להתארח בליל הסדר 15 חדרים לערך אנא חזרו אלי
ישראל16/01/2020
אשמח לקבל פרטים על המקום לגבי סוף שבוע תודה

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון על דימויים וסמלים חזותיים בחותמות העבריים מתקופת בית ראשון ועל בני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות.

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 1
מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 2

דר' שמואל גבעון מרצה וחוקר במכללת "תלפיות" בחולון מציין כי  מידי שנה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתרים מימי בית ראשון ממשיכים לגלות חותמות עבריים. וכך הולכים ונחשפים סמלים חזותיים נוספים על אלו הידועים לנו עד כה.

במאות השמינית והשביעית לפנה"ס גילפו אמנים חותמות עבריים לתושביה של ארץ ישראל. מתוך כאלפיים חותמות עבריים שהתגלו בולטת קבוצה של כארבע מאות חותמות מאוירים. על גבי החותמות המאוירים האלו מגולפים ציורים שונים המייצגים סמלים חזותיים, שהם הסמלים הקדומים ביותר באמנות היהודית לדורותיה. על גבי החותמות מופיעים בדרך כלל שמות בעליהם ולעיתים נזכר גם תפקידם. השמות והתפקידים מעידים בבירור על שיוכם של בעלי החותמות המאוירים לבני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות. כמה מן הסמלים המופיעים על גבי החותמות הם של בני האליטה הישראלית של ימי בית ראשון והם הסמלים החזותיים הקדומים ביותר באמנות של ימי בית ראשון.   

רובם של  החותמות נושאים את שם בעליהם בלבד, ורק כארבע מאות הם חותמות מאוירים. החותמות שימשו מעין תעודת זהות של בעליהם והייתה להם גם חשיבות רבה בחיי היום יום והכלכלה של ישראל הקדומה. את החותמות נהגו לשבץ על טבעות או לשאת אותם על הצוואר והם שימשו את בעליהם בבואם להטביע את שמם על גבי חפצים שונים כמו: מכתבים, כלי חרס, חבילות של סחורות, תיבות מעץ, ואולי גם על גבי דלתות הבית. גם במקרא נזכרת חשיבותם של החותמות וכך למשל משתמשת איזבל בפרשת כרם נבות בחותמו של בעלה אחאב {מלכים א כ"א, ח}, אסתר משתמשת בטבעת החותם של אחשוורוש {אסתר ח', ח},  פרעה נותן את טבעת החותם שלו ליוסף כסמל להעברת סמכות השלטון {בראשית מ"א, מב}, יהודה את חותמו לתמר כעירבון לאתנן שהוא חייב לה {בראשית ל"ח, יח}.  

צורת החותמות העבריים הייתה על פי רוב סגלגלה, דמוית חרפושית, והם נעשו בדרך כלל מאבנים יקרות. על אף מימדיהם הזעירים, יש לחותמות המאוירים חשיבות רבה בחקר החברה התרבות והאמנות של ימי בית ראשון. סביר גם להניח, שעובדת מציאותם של החותמות המאוירים, מלמדת  שמעמדו של האיסור בדיבר השני על עשיית תמונה, היה רק בהקשר דתי. זאת מאחר שהתמונות שעל גבי החותמות, היו כולן בעלות אופי 'חילוני', ולפיכך התקבלו בחיוב בקרב הציבור הרחב, כמו גם בקרב בני המעמדות העליונים ובמיוחד בקרב משפחות המלוכה המורחבות והמקורבים אליהן.

האומנים הישראלים הקדומים שעסקו במלאכת גילוף החותמות המאוירים בימי בית ראשון, הגיעו לשיא מבחינת היצירה האמנותית הזעירה והיכולת לתאר דמויות וחפצים על גבי החותמות. הנושאים המתוארים בחותמות המאוירות היו מגוונים, וכללו דמויות אדם וחיה, עיטורים צמחיים שונים וכן כלי נגינה, כלי שיט, עיטורים אדריכליים, עיטורים גיאומטריים ועוד. ניתן להניח שרוב הייצוגים שנחרטו על גבי החותמות, שימשו כסמלים אישיים, ונבחרו על ידי בעלי החותם או על ידי האמנים עצמם, או שניהם גם יחד, לפי תפיסתם כיצד צריך הסמל האישי או המשפחתי להיראות.

החותמות העבריים הם החפצים היחידים מתקופת המקרא שניתן לזהות באמצעותם דמויות הנזכרות במקרא, ובמיוחד שמות מלכים ובני משפחותיהם. כך למשל המלכים: ירבעם {השני}, עוזיהו, אחז, יהואחז, מנשה, חזקיהו והושע נזכרים בשמותיהם בחותמות. כמו כן ניתן לזהות שמות בני מלכים שנטבעו בחותמות ומצויים במקרא, כמו: 'ירחמאל בן המלך' {ירמיהו ל"ו, כו}. 'מלכיהו בן המלך' שהוא בנו של מלך יהודה צדקיהו {ירמיהו ל"ח, ו}. 'פדיהו בן המלך' שהוא בנו השלישי של יהויכין מלך יהודה האחרון {דברי הימים א' ג', טז}.  'יהואחז בן המלך' הוא  יהואחז בנו הצעיר של יאשיהו מלך יהודה {מלכים ב' כ"ג,ל}. 'אלשמע בן המלך' הוא "אלישמע מזרע המלוכה" {מלכים ב כ"ה, כה ; ירמיהו מ"א, א}.                                                                                                                                                 

חותמו של 'נריהו בן המלך' עם כותרת עמוד בצורת תימורה, ומטבע 5 שקלים הנושא את סמלו החזותי

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים