מומלצים לציבור הדתי
חוה12/12/2019
היי רציתי לדעת אם השבת הקרובה או הבאה פנויה?
אלי12/12/2019
אני מתעניין בשלושה חדרים ליל הסדר מרכזי 8-9 לאפריל פנסיון מלא יציאה מוצאי חג האם יש אופציה ומה המחיר? תודה
חן12/12/2019
מעוניינת בוילה לאירוח 3 זוגות עם ילדים בשבת חנוכה 26/27-28.12
בית עסק: אחוזת מדר
חן12/12/2019
מעוניינת בוילה לאירוח 3 זוגות עם ילדים בשבת חנוכה 26/27-28.12
בית עסק: וילה תרשיש
חן12/12/2019
מעוניינת בוילה לאירוח 3 זוגות עם ילדים בשבת חנוכה. 26/27-28.12
גילי12/12/2019
מחפשים נופש למשפחה יומולדת 70 18-20/2/20 זוג זוג +3 זוג + 3 זוג+ 2 תודה רבה
דימה09/12/2019
מעוניין לשמוע לגבי תיבת דואר+ אינטרקום
בית עסק: דני אחזקות
ניצה09/12/2019
הצעה לשבת חתן
ציפי09/12/2019
שלום, אני מעוניית בוילה לשבת פרשת וישב, אנחנו 7 זוגות+25 ילדים, האם פנוי? ומה המחיר?
שני08/12/2019
שבת חתן בר מצווה ל 130 אורחים
גבזו08/12/2019
בוקר טוב, ברצוני לבדוק לגבי שבת חתן ב"ה בתאריך 27-28/3/2020 [חתונה], אשמח שתחזרו אלי בהקדם האפשרי. תודה שבוע טוב
גבזו08/12/2019
בוקר טוב, ברצוני לבדוק לגבי שבת חתן ב"ה בתאריך 27-28/3/2020 [חתונה], אשמח שתחזרו אלי בהקדם האפשרי. תודה שבוע טוב
מיטל08/12/2019
ישי07/12/2019
בית עסק: פסגת יוחאי
דבורה06/12/2019
דחוף להשבת!!!
משה05/12/2019
אשמח באם תחזור אלי בקשר לאירוח מוצ"ש הזה! תודה
צביה05/12/2019
אשמח לקבל פרטים נוספים ותמונות
בית עסק: וילה בית שמש
ליאור05/12/2019
מחפש לשבת הזו באזור הדרום
בית עסק: קלאב הוטל
בת-שבע04/12/2019
אנו בודקים אפשרות של שבת משפחה בשבת פרשת ויגש 3-4.1.2020. להלן מספר האורחים, מחולק לפי משפחות/חדרים/דירות: זוג זוג + 4 ילדים (10,8,5,3) + תינוקת בת שנה יחיד זוג + ילדה (2) + תינוק(11 חודשים) זוג +2 ילדים (4,2) + תינוק (6 חודשים) 6. זוג (סה"כ - 11 מבוגרים, 7 ילדים, 3 תינוקות)
שרה04/12/2019
שבת חתן

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון על דימויים וסמלים חזותיים בחותמות העבריים מתקופת בית ראשון ועל בני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות.

מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 1
מחקר חדש על חותמות ואליטות חברתיות מתקופת בית ראשון תמונה 2

דר' שמואל גבעון מרצה וחוקר במכללת "תלפיות" בחולון מציין כי  מידי שנה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתרים מימי בית ראשון ממשיכים לגלות חותמות עבריים. וכך הולכים ונחשפים סמלים חזותיים נוספים על אלו הידועים לנו עד כה.

במאות השמינית והשביעית לפנה"ס גילפו אמנים חותמות עבריים לתושביה של ארץ ישראל. מתוך כאלפיים חותמות עבריים שהתגלו בולטת קבוצה של כארבע מאות חותמות מאוירים. על גבי החותמות המאוירים האלו מגולפים ציורים שונים המייצגים סמלים חזותיים, שהם הסמלים הקדומים ביותר באמנות היהודית לדורותיה. על גבי החותמות מופיעים בדרך כלל שמות בעליהם ולעיתים נזכר גם תפקידם. השמות והתפקידים מעידים בבירור על שיוכם של בעלי החותמות המאוירים לבני האליטה החברתית של ימי בית ראשון ובעיקר מלכים, בני מלכים ובני משפחות המלוכה המורחבות. כמה מן הסמלים המופיעים על גבי החותמות הם של בני האליטה הישראלית של ימי בית ראשון והם הסמלים החזותיים הקדומים ביותר באמנות של ימי בית ראשון.   

רובם של  החותמות נושאים את שם בעליהם בלבד, ורק כארבע מאות הם חותמות מאוירים. החותמות שימשו מעין תעודת זהות של בעליהם והייתה להם גם חשיבות רבה בחיי היום יום והכלכלה של ישראל הקדומה. את החותמות נהגו לשבץ על טבעות או לשאת אותם על הצוואר והם שימשו את בעליהם בבואם להטביע את שמם על גבי חפצים שונים כמו: מכתבים, כלי חרס, חבילות של סחורות, תיבות מעץ, ואולי גם על גבי דלתות הבית. גם במקרא נזכרת חשיבותם של החותמות וכך למשל משתמשת איזבל בפרשת כרם נבות בחותמו של בעלה אחאב {מלכים א כ"א, ח}, אסתר משתמשת בטבעת החותם של אחשוורוש {אסתר ח', ח},  פרעה נותן את טבעת החותם שלו ליוסף כסמל להעברת סמכות השלטון {בראשית מ"א, מב}, יהודה את חותמו לתמר כעירבון לאתנן שהוא חייב לה {בראשית ל"ח, יח}.  

צורת החותמות העבריים הייתה על פי רוב סגלגלה, דמוית חרפושית, והם נעשו בדרך כלל מאבנים יקרות. על אף מימדיהם הזעירים, יש לחותמות המאוירים חשיבות רבה בחקר החברה התרבות והאמנות של ימי בית ראשון. סביר גם להניח, שעובדת מציאותם של החותמות המאוירים, מלמדת  שמעמדו של האיסור בדיבר השני על עשיית תמונה, היה רק בהקשר דתי. זאת מאחר שהתמונות שעל גבי החותמות, היו כולן בעלות אופי 'חילוני', ולפיכך התקבלו בחיוב בקרב הציבור הרחב, כמו גם בקרב בני המעמדות העליונים ובמיוחד בקרב משפחות המלוכה המורחבות והמקורבים אליהן.

האומנים הישראלים הקדומים שעסקו במלאכת גילוף החותמות המאוירים בימי בית ראשון, הגיעו לשיא מבחינת היצירה האמנותית הזעירה והיכולת לתאר דמויות וחפצים על גבי החותמות. הנושאים המתוארים בחותמות המאוירות היו מגוונים, וכללו דמויות אדם וחיה, עיטורים צמחיים שונים וכן כלי נגינה, כלי שיט, עיטורים אדריכליים, עיטורים גיאומטריים ועוד. ניתן להניח שרוב הייצוגים שנחרטו על גבי החותמות, שימשו כסמלים אישיים, ונבחרו על ידי בעלי החותם או על ידי האמנים עצמם, או שניהם גם יחד, לפי תפיסתם כיצד צריך הסמל האישי או המשפחתי להיראות.

החותמות העבריים הם החפצים היחידים מתקופת המקרא שניתן לזהות באמצעותם דמויות הנזכרות במקרא, ובמיוחד שמות מלכים ובני משפחותיהם. כך למשל המלכים: ירבעם {השני}, עוזיהו, אחז, יהואחז, מנשה, חזקיהו והושע נזכרים בשמותיהם בחותמות. כמו כן ניתן לזהות שמות בני מלכים שנטבעו בחותמות ומצויים במקרא, כמו: 'ירחמאל בן המלך' {ירמיהו ל"ו, כו}. 'מלכיהו בן המלך' שהוא בנו של מלך יהודה צדקיהו {ירמיהו ל"ח, ו}. 'פדיהו בן המלך' שהוא בנו השלישי של יהויכין מלך יהודה האחרון {דברי הימים א' ג', טז}.  'יהואחז בן המלך' הוא  יהואחז בנו הצעיר של יאשיהו מלך יהודה {מלכים ב' כ"ג,ל}. 'אלשמע בן המלך' הוא "אלישמע מזרע המלוכה" {מלכים ב כ"ה, כה ; ירמיהו מ"א, א}.                                                                                                                                                 

חותמו של 'נריהו בן המלך' עם כותרת עמוד בצורת תימורה, ומטבע 5 שקלים הנושא את סמלו החזותי

מחקר של דר' שמואל גבעון ממכללת תלפיות בחולון

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים