סוכות מסמל את היציאה מדירת הקבע, יציאה מהמקום הנוח והנעים, עזיבת כל מה שאני מכיר לטובת דירת הארעי. ההליכה אל מקומות של חוסר וודאות, לעיתים תוך אובדן השליטה על המציאות, וחשיפה להתמודדות לא פשוטה עם כוחות טבעיים וחברתיים. הסוכה, על שלל דפנותיה שבקושי עומדות ברוח מצויה, וגגה הדולף, מאלצת אותנו להתמודד עם אי נוחות אישית, ומפגישה אותנו עם הדרישה לקורבן אישי לטובת מטרה נעלה וחזון חיים.
עזיבת הסממנים שמעניקים לנו בטחון ויציבות - קירות, חשמל, מים זורמים, מכשירי החשמל וג'אדטים אינה דבר של מה בכך. הסוכה הרעועה והמטה ליפול, בקושי מעניקה לנו פרטיות, מוציאה אותנו למציאות של עולם שלישי, ומאלצת אותנו להסתכל לעוני בעיניים, לחוות את מציאות החיים של משפחות רבות שנזרקו מבתי הקבע שלהם אל הרחוב. רק דירת הארעי מאפשרת לנו לעורר את האמפיה לסבלו של האחר ולהעמיק ולהרחיב של ארגז הכלים האישי שלנו.
ההתמודדות עם הטבע הפשוט, עם כוחות החזקים מאיתנו - בעיות רפואיות, הליכים משפטיים, מצוקה כלכלית וכו' - פותחים בפנינו פתח כחודה של מחט אל הפוטנציאל האין סופי של הנשמה, זו המסוגלת לשאת את כל האיך, את המסע הארוך והדרך הפתלתלה, למען המה - המטרה. הענווה שבקבלת המציאות, בלי להכנס למאבקי כוחות מרוקנים ומתישים, מבלי להתכחש לחולשות שלנו, מאפשרים לנו לכונן ולחונן מסגרת של בית ארעי, זמני, שיכיל אותנו בעיתות משבר ומאפשר לנו לשרוד.
בסופו של יום, מי שמוכן לוותר על עקרונות אי הנוחות, מי שמוכן להתגמש עם עצמו ולאפשר לראות את הכוכבים דרך הסכך של הסחות הדעת ומוכן לצאת אל המסע פנימה, מאפשר גם את הסיכוי לשינוי ופריצת דרך בחיים. ובואו לא נשכח שבסופו של תהליך הסוכה היא אמצעי, דירת ארעי, שאמורה להביא אותנו את דירת הקבע החדשה.
