מומלצים לציבור הדתי
שרה28/03/2024
הי מישל, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
שרה28/03/2024
הי צפורה, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
מרדכי26/03/2024
בן 42, פנוי, 4 ילדים, חרדי, רקע חרדי, נאה מאוד, משמש כמלמד בת''ת, בריא ב''ה, משפחתי, חברותי ותקשורתי, מעוניין במתאימה. רקע: לא משנה. רמה דתית: חרדית. גיל: 18-32. מצב בריאותי: אפשרי אך: א. לא משהו שהוא מסוכן או מקצר חיים ח''ו, וכן לא מגביל אפשרויות ההולדה בע''ה. ב. שאינו חיצוני. מראה: נאה ומטופחת. ישנם פרטים נוספים שהייתי מעוניין לציין, אך איני יודע מה בדיוק דרוש, במידת הצורך, אפשר ליצור עמי קשר טלפוני בשעות הערב, או דרך המייל, ואשיב לשאלות על מנת לייצר מה שיותר התאמה בע''ה.
בית עסק: ענבי הגפן
שפרה26/03/2024
מעונינת לקבל הצעת מחיר עבור שבת חתן
שמואל25/03/2024
בירור והצעת מחיר! האם יש לכם אפשרות של הפלגה לילית (בשעות 21:00-23:00 בערב לערך) מאשקלון לאשדוד של כ75 איש, עם או בלי מסיבה על הספינה. הבירור מופנה ליום ראשון 07/04/2024, ואם כן מה המחיר! תודה
יצחק21/03/2024
מתעניינת לסופ״ש 10 מבוגרים 6 חדרים לתאריך 5/4 ועזיבה 6/4 ( שבת חתן)
אבי20/03/2024
מעונין בחדר לזוג לשבת הגדול קרוב מאד לבית הכנסת ולחדר האוכל אשתי נכה בתודה וברכה אבי אייזן
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
מירי18/03/2024
אשמח פרטים להזמנה לחופה
לאה18/03/2024
מבקשת הצעת מחיר לשבת הגדול , 2 לילות,עבור 37 איש מתוכם 5 תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מרים18/03/2024
פנוי למחר בר מצוה ברכסים, לא משהו גדול, צלום וגם חלק הסרטה
דניאל17/03/2024
אירוח שבת הדול במרכז הארץ
בית עסק: מחלקת הנופש
אליזבט16/03/2024
שלום מבקשת פרטים על בית ההארחה. אוכל, כשרות? בריכה? חדרים? בברכה אליזבט בראל
דבורה13/03/2024
שלום.האם יש אצלכם אירוחח בפסח(2 לילות ראשונים)?.במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי עלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה

לימוד תניא יומי - פרשת קורח

ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא לפי סדר השיעור היומי ערוכים מכל כתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (בלה"ק).

לימוד תניא יומי - פרשת קורח תמונה 1

יום א' (כד סיון)

"וממלא כל עלמין היא בחינת החיות המלבשת תוך עצם הנברא שהיא מצומצמת בתוכו בצמצום רב וכו'"

הנה בחינת ממלא כל עלמין, הרי הלשון דממלא עצמו מורה שהוא בהתגלות בהדבר בפנימיות והוא בהתלבשות, שזהו פירוש הלשון דממלא.

(סה"מ תשי"ד עמ' קח)

¯

אור הממלא הוא בהתלבשות ובגילוי, והמשל והדוגמא על זה הוא מהשפעת השכל ממשפיע למקבל, שההשפעה היא בהתלבשות, הן התלבשות שמצד המשפיע, הן התלבשות שמצד האור או השפע, והן התלבשות שמצד המקבל. דהנה, כאשר המשפיע רוצה להשפיע השכל למקבל, אזי צריך להעלים תחילה פנימיות השכל שלמעלה מהמקבל, ומה שמשפיע לו הוא רק חיצוניות השכל בלבד ששייך אליו, ובזה גופא צריך הוא להתלבש בחושי המקבל בכדי שידע איך להשפיע אליו, היינו שההשפעה תהיה בהתאם לאופן חושי וכלי המקבל, שזהו"ע כליות יועצות, שלבד זאת שבתחלה צריך להמציא בעצמו חיצוניות השכל השייך להשפעה, הנה גם כאשר כבר יש אצלו השכל שרוצה להשפיע, צריך להיות כליות יועצות איך להשפיע, בכדי שיותפס בחושי המקבל. וזהו שיש חילוקים במלמדים, שיש מלמד בר פועל ויש שאינו בר פועל, ויכול להיות שהמלמד הבר פועל הוא למטה במדריגה בענין ההשגה, ואף שבענין ההשפעה הרי נוגע בעיקר ענין ההשגה, שהרי כאשר אינו משיג בעצמו את השכל אין ביכולתו להשפיע, מ"מ, עם היותו למטה במדריגה בענין ההשגה, וכמו מלמד דרדקי, שאינו יכול ללמד משנה וגמרא, אבל בענין זה שהוא משיג, הרי הוא דוקא בר פועל, לפי שיש בו ענין הכליות יועצות, שביכולתו להשפיע באופן שיהיה מתאים לחושי המקבל. ונוסף על ההתלבשות שמצד המשפיע, יש גם התלבשות שמצד השפע, שהרי יש שכל כזה שהוא מבלבל ושובר את הכלי, אך יש שכל כזה שגם טרם שנתפס בחושי המקבל, לא זו בלבד שאינו מבלבל כו', אלא הוא מאיר להמקבל, והיינו, לפי שכללות השכל (עוד טרם שנתפס בחושי המקבל) שייך להמקבל, שזהו"ע ההתלבשות שמצד השפע. ואח"כ ישנו ענין ההתלבשות שמצד המקבל, היינו, שהשכל נתפס ומושג ומובן ומוקף בכלי המקבל.

והנה כמו שהוא במשפיע ומקבל, כמו"כ הוא גם בכחות הנפש כפי שנמשכים זמ"ז, מעילה לעלול, כמו במדות משכל, הנה מפנימיות השכל אי אפשר להיות ענין המדות, דכאשר הוא עסוק בפנימיות השכל אזי אינו שייך כלל למדות, ורק בחיצוניות השכל שייך הוא למדות, ובכדי שיהיה מהשכל מדות, צריך להיות תחילה בהשכל גופא ענין השייך למדות, שהוא ענין ההרגש, ובעבודת נה"א הוא הרגש הטוב דאלקות, והיינו, שאין זה ההרגש שקרבת אלקים לי טוב, כי אם שאלקות הוא דבר טוב (בעצם), ואח"כ נעשה ההרגש דלי טוב, ועד שאח"כ נעשה מי שאוהב, שזהו ציור המדה בכל פרטיה ועניניה. וענין זה מתאים למשל הנ"ל דהשפעת השכל, דכמו שבהשפעת השכל הנה פנימיות השכל הוא למעלה מהשפעה לגמרי, ורק בחיצוניות השכל צריך להיות הכליות יועצות ושאר עניני ההתלבשות, כמו כן הוא גם בשכל ומדות, שפנימיות השכל הוא למעלה לגמרי מענין המדות, ורק בחיצוניות השכל צריך להיות ענין ההרגש, שהוא ע"ד כליות יועצות, והיינו שהשכל מתלבש לפי אופן המדות. וכמו שבהשפעת השכל הנה הענין דכליות יועצות (שהשכל מתלבש לפי אופן המקבל) אינו מספיק, אלא אח"כ מאירה ההשפעה בהמדות, ואח"כ היא נתפסת בכלי המקבל, כמו"כ הוא גם בשכל ומדות, שלאחרי שהשכל מתלבש לפי אופן המדות, שהו"ע ההרגש, נעשה אח"כ ההרגש דלי טוב, שזהו דוגמת הארת השכל בהמקבל, ואח"כ נעשים מדות בפועל. והנה, כמו שהוא בהמשכת המדות משכל, כמו"כ הוא גם בהמשכת השכל מלמעלה מהשכל בדרך עו"ע, שזהו ג"כ באופן של התלבשות בכל הענינים הנ"ל.

אמנם כל זה הוא באור פנימי, שהוא נתפס בהמקבל, ולכן צריך להתלבש לפי אופן המקבל, משא"כ כאשר אינו רוצה להשפיע להמקבל שיותפס אצלו, וכמו ברצון, שאין טעם לרצון, ובמילא אין זה נתפס בהמקבל, דכיון שאין הטעמה והסבר להרצון, הרי אי אפשר שיותפס בהמקבל, וכיון שאין זה נתפס בהמקבל, אין זה מתצמצם ומתלבש לפי אופן המקבל, וכל ענין הרצון הוא רק שרוצה שיעשו כפי מה שרוצה.

והדוגמא מזה יובן למעלה, דאור הממלא שהוא אור פנימי, שנתפס בהעולמות, הרי הוא מתלבש בהם, ומשום זה יש ההתחלקות בעולמות, שבכל עולם מאיר האור לפי מעלת מדריגתו, ולבד זאת, הנה גם מצד עצם תפיסתו שהוא נתפס בכלים, הרי הוא בהתלבשות, שהרי עצם האור והאור שלגלות עצמותו אינו שייך כלל לכלים, ומה ששייך לכלים הוא רק חיצוניות האור, וחיצוניות האור גופא הנה בתחלה הוא מאיר בהכלים, ואח"כ הוא נתפס בהכלים ונעשה כפי אופן הכלים. והענין בזה, שבהכלים יש ג' מדריגות, פנימיות הכלי, אמצעות הכלי וחיצוניות הכלי, והיינו, שמה שהאור נתפס בהכלי ונעשה כמהות הכלי הוא גם באמצעות וחיצוניות הכלי, ובזה הוא ג"כ כמו בהשפעת השכל, שבתחלה הוא מאיר בהמקבל ואח"כ נתפס בו, וכמו"כ הוא בהארת האור בהכלים, שבתחלה הוא מאיר בהם ואח"כ נתפס בהם.

(סה"מ תשי"ד עמ' קפד – קפו)

 

 

 

יום ב (כה סיון)

"הנעשה כלי ולבוש לחסד זה כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"

יש לבוש שאינו דבר אחר מהמלובש אלא הוא הארה ממנו, ורק להיותו הארה בלבד ולא העצם לכן ה"ה בבחינת לבוש, והוא כהדין קמצא דלבושא מיניה וביה.

(סה"מ תשט"ו עמ' כב)

 

"ע"ד שלא נשאר ממנו אלא בחינה אחרונה שהוא בחינת החשבון ומספר כמה מיני כחות ומדרגות כלולות באור וחיות הזה המלובש בצירוף זה של תיבה זו"

וכלשון בעל המאסר והגאולה: "כל איש ישראל (כולל גם "את אשר בשם ישראל יכונה", היינו, את אשר נדמה לו שהשם ישראל (בנוגע לעצמו) אינו אלא כינוי, מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצוות, לבו תמים עם ה' ותורתו".

להעיר, ש"כנוי" בגימטריא "אלקים" תקו"ז בהקדמה (טו סע"א) ועוד. ועוד. וראה גם לקוטי לוי"צ לזח"ב עו קנח. ועוד), כלומר מחד גיסא – שייכותו אפילו לשם אלקים (שלמטה משם הוי') אינה אלא באופן של גימטריא, מצד "מיעוט האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שלא נשאר ממנו אלא בחינה אחרונה שהיא בחינת החשבון ומספר כו' " (שעהיוה"א ספ"ז), אבל לאידך גיסא – ה"ה שייך לשם אלקים, משבעה השמות שאינם, ולא עוד, אלא, שעי"ז יש לו שייכות גם לשם הוי' – שמש ומגן הוי' אלקים". ועד"ז בנדו"ד – שגם יהודי אשר בשם ישראל יכונה, יש בו העצם כו'.

(התוועדויות תשמ"ח ח"ג עמ' 540)

 

 

 

יום ג (כו סיון)

פרק ח'

 

"שהקב"ה מהותו ועצמותו ודעתו הכל אחד ממש אחדות פשוטה ולא מורכבת כלל"

העצמות הוא למעלה מכל התחלקות, ולמעלה גם מבחינת אחד ויחיד כו'.

(סה"מ תשי"ב עמ' קסג)

¯

עצומ"ה הוא שלילת הגבול ושלילת הבל"ג, שלילת החיוב ושלילת השלילה.

(סה"מ תשי"ב עמ' קצו)

¯

והנה ע"פ תורת החסידות ישנו גם הענין דתוארים חיוביים אפילו באלקות, אלא שזהו רק בבחינת ממכ"ע, היינו, בבחינת הכלים שמתלבשים בעולם. והענין בזה, דהנה ידוע ששיטת הרמב"ם היא שהוא המדע והוא היודע והוא הידוע, ובזה מתרץ שידיעתו של הקב"ה אינה פועלת בו שינוי, כיון שידיעתו אינה בדבר שחוץ ממנו, אלא הוא השכל והמשכיל והמושכל, אך יש חולקים על הרמב"ם, וכפי שמבאר המהר"ל מפּראַג בארוכה, שאי אפשר לומר על הקב"ה שהוא השכל והמשכיל והמושכל הכל אחד, שהרי השכל הוא ג"כ נברא, ככל שאר הענינים שבבריאה, ואילו הקב"ה הוא למעלה מגדר שכל לגמרי. ומבאר הצ"צ, שהן אמת שרבינו הזקן אמר להדיא שצדקו דברי המהר"ל ששכל הוא ג"כ נברא ולא עצמותו ית' ח"ו, אבל מ"מ, אי אפשר לומר ג"כ שהשכל הוא נברא כמו כל שאר הנבראים, דא"כ נמצא שהוא ית' יודע בדבר שחוץ הימנו, אלא שלאחר שנברא אינו דבר נפרד, אלא באופן שאיהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד, וכמבואר בתניא בהגהה שלאחרי שישנו ענין הצמצומים וענין ההשתלשלות, אזי ישנו מקום ודרגא ששם הוא המדע והוא היודע והוא הידוע. וכן הוא בנוגע לכל התוארים שאומרים בתפלה, שהרי המכוון הוא לעצמותו ית' כפי שמתלבש בענינים אלו, ולא באופן שהם דבר נפרד. ונמצא, שגם באלקות ישנו הענין דתוארים חיוביים, כמו הוא המדע כו', אלא שזהו רק לאחרי הצמצומים להתלבש בבחינת הכלים כו'. ולמעלה מזה הוא הענין דתוארים שליליים, ובכללות הרי זה באור הסוכ"ע, דאף שאין משיגים בגוף הדבר (כמו בידיעת החיוב), מ"מ, הרי זה בגדר השגה עכ"פ, ע"י ידיעת השלילה. אמנם, במה דברים אמורים ששייך כללות ענין התוארים, הן תוארים חיוביים והן תוארים שליליים, הרי זה רק בבחינת ממכ"ע וסוכ"ע, אבל בהדרגא שלמעלה הן ממכ"ע והן מסוכ"ע, דהיינו בעצמותו ית', הרי זה למעלה אפילו מגדר השגה (כלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר), שלא זו בלבד שלא שייך שם ידיעת החיוב, אלא אפילו לא ידיעת השלילה, ושם הוא שלילה מוחלטת, שאפילו השלילה עצמה היא מושללת, והנה, ג' חילוקים הנ"ל ישנם באמת אפילו בבחינת האורות, כמבואר במק"א בארוכה, אבל בכללות, הנה בבחינת הכלים ישנו הענין דתוארים חיוביים, ידיעת החיוב, בבחינת האורות והגילויים ישנו הענין דידיעת השלילה, שאין זה באופן של השגה, אבל יש לזה שייכות לגדר השגה, ובבחינת העצמות שלמעלה מאורות וכלים, הרי זה באופן של שלילה מוחלטת, שלא שייך שם ענין של תוארים כלל, לא תוארים חיוביים ולא תוארים שליליים.

(סה"מ תשט"ו עמ' עג – עד)

¯

ידוע מאמר גדול בישראל "אני מתפלל לדעת זה התינוק", שכיון שאינו יודע אודות דרגות באלקות, עניני הספירות כו', הרי, תפילתו היא להקדוש – ברוך – הוא בעצמו, כפי שהוא למעלה מדרגות ותארים, מהותו ועצמותו יתברך ממש.

ובעומק יותר – יש מעלה בתינוק כפשוטו לגבי גדול בישראל שמתפלל לדעת זה התינוק:

גדול בישראל – כיון שיודע ומבין ומשיג בעניני הספירות כו', צריך לשלול כל הדרגות והתארים, "אליו ולא למידותיו", על – ידי – זה שמתבונן שכל הדרגות והתארים שמבין ומשיג הם רק תארי השלילה, ולדוגמא, "ענין יכול שנאמר עליו יתברך הוא מפשיט ממנו יתברך כל מה שהוא הפך היכולת . . ועל – דרך – זה הוא ענין חכם ורוצה כו' מפשיט ממנו יתברך כל מה שהוא הפך החכמה כו' ", וכך הולך ומפשיט ושולל מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי, עד ל"תכלית הידיעה שלא נדעך", שמגיע למסקנא שלא שייך שום ידיעה והשגה במהותו ועצמותו יתברך; וכיון שמגיע לזה על – ידי שלילת כל הדרגות והתארים, הרי, גם כשכוונתו לעצמותו יתברך שלמעלה מכל דרגא ותואר ומעלה ("לדעת זה התינוק"), נרגש אצלו בזה גופא עילוי והפלאה, ולא עוד אלא שרגש העילוי הוא מההפלאה דשלילת דרגות ותארים.

מה – שאין – כן תינוק כיון שאין לו מושג בדרגות ותארים, ואינו צריך לשלול דרגות ותארים, כוונתו היא להקדוש – ברוך – הוא בעצמו שאינו בגדר דרגא ותואר ומעלה – עצמות ומהות, ועד שאינו קורא להקדוש – ברוך – הוא בשם "עצמות ומהות" (שהרי אינו מבין הפירוש ד"עצמות" והפירוש ד"מהות"), (ובעומק יותר: גם "עצמות ומהות" הוא תואר וגדר מסויים, וכיון שכונתו להקדוש ברוך הוא בעצמו (כפי שאינו שייך לתואר וגדר כלל) אינו קורא לו בשם "עצמות ומהות"). אלא "השם" (סתם), שאינו בגדר דרגא ותואר ומעלה.

וגם כפי שנקרא (בלשון אידיש) "דער אויבערשטער", שפירושו "עליון", אין כוונת התינוק לתאר העילוי (הפלאה) דמציאותו יתברך, כי אם, שנמצא למעלה, ומלבד זה שנמצא למעלה אינו יודע מהי מציאותו, כי אם שישנה מציאות. ולאמיתו של דבר, אי אפשר לומר עליו "מציאות", "ענין" או "דבר", כיון שגם בתיבות אלו יש תוכן וגדר מסוים, ורק מפני שמוכרחים להשתמש בביטוי מסוים (כיון שרוצים לדבר אודותיו) משתמשים בלשון "מצוי", ובלשון רבינו הזקן: "המאור הוא בהתגלות" ("נמצא למטה כמו למעלה" ולכן אפילו תינוקות יודעים שיש שם אלוקה מצוי. (ולכן מוסיפים "אמיתת המצאו" (ולשון הרמב"ם בהתחלת ספרו) כדי להדגיש שמציאותו יתברך אינה כמו המציאות שלנו, אלא מציאות אמיתית, אבל גם הוספה זו אינה מספיקה, כיון שסוף כל סוף מדברים (אף כי שלילה) אודות "מציאות".

(דבר מלכות תולדות (ב) אות ה)

 

 

 

יום ד (כז סיון)

"כי המעלה ומדריגה הראשונה אצל הנבראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית"

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ואיתא בתרגום (וכן הוא בזהר) בראשית ברא, בחוכמתא ברא. דהנה, אף שההתהוות היא ע"י כל הספירות, דזהו מ"ש בראשית גו' ואת הארץ, דבראשית הוא כתר וחכמה, ברא אלקים הוא בינה, את השמים ואת הארץ הוא ז"א ומלכות (שמים ז"א, וארץ מלכות), והיינו, שההתהוות היא ע"י כל הספירות, מ"מ כתיב בראשית ברא בחוכמתא ברא, משום שחכמה היא ראשית הגילוי ותחילת ההתהוות היא מחכמה. וכמו שהוא בהתהוות העולם בפרט, שתחילת התהוותו היא מהחכמה, כן הוא בכללות ההשתלשלות, שהתחלתה היא מספירת החכמה. וזהו אומרו בראשית גו' את השמים ואת הארץ, דשמים וארץ הם כללות ההשתלשלות, וכמ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמשך ראש השנה תש"ג, דכל עולם הוא בבחינת שמים לגבי עולם שלמטה ממנו ובבחינת ארץ לגבי מה שלמעלה הימנו, ונמצא דבשמים וארץ נכלל כללות ההשתלשלות. ועל זה כתיב בראשית ברא, בחוכמתא ברא, דהתחלת התהוות כל העולמות היא מחכמה.

(סה"מ תשי"ג עמ' כ)

¯

וכמו בספירת החכמה שהיא ראשית האצילות, הנה התהוות החכמה מהכתר היא בבחינת יש מאין, כמ"ש והחכמה מאין תמצא, כמו מציאה שאינו יודע ולא נרגש אצלו כלל המקום מאין באה לו.

(סה"מ תשט"ו עמ' קיא – קיב)

 

"כי מהחכמה נמשכות בינה ודעת ומהן נמשכות כל המדות שבנפש המשכלת"

 

אופן המשכת החכמה לבינה והמדות אינה בדרך התלבשות כלל (כמו שהבינה נמשכת בהמדות) כי אם שהחכמה כמו שהיא בעצם מהותה נמצאת בכל מקום, ובאמת אין זה מצד החכמה עצמה כי אם מצד האור שבחכמה.

(סה"מ תשט"ו עמ' קפו)

 

 

 

יום ה (כח סיון)

פרק ט'

 

"דהיינו שנחשבת כאילו וגו' בחי' ומדרגת עשייה לגבי הקדוש ב"ה כדכתיב כולם בחכמה עשית"

וזהו היושבת בגנים גו' ברח דודי גו' על הרי בשמים, דהנה ידוע שהגילוי שבג"ע הוא (בעיקר) זה שמתגלה להנשמות הפנימיות והאלקות של התורה שלמדו למטה, משא"כ הגילוי דאוא"ס שנמשך ע"י המצוות, זה יתגלה בעיקר לע"ל, דשכר מצוות בהאי עלמא ליכא, שאז יהיה הגילוי דאור הסובב, ועוד למעלה יותר שיהיה גילוי העצמות. וזהו שהגילויים דלע"ל נקראים  הרי בשמים, היינו הרים שבשמים, שמים הם מקיפים כל עלמין, והרים שבשמים (שגם בשמים הם הרים, בולטים) הו"ע גילוי העצמות שלמעלה גם מסובב. ואומר על זה ברח גו' על הרי בשמים, כי הגילוי דממלא (שבג"ע) לגבי גילוי הסובב (שמים) ומכ"ש לגבי גילוי העצמות (הרי בשמים) הוא באין ערוך כלל [דלגבי העצמות, גם הסובב הוא אין ערוך. וכמ"ש רבות עשית גו' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך גו', רבות הם כללות כל הגילויים דסובב וממלא, שנקראים רבות ע"ד מ"ש בזהר מאי רבות גדולות עילאין ורברבין, ועל זה אומר רבות עשית, דכל הגילויים, עם היותם רבות (עילאין ורברבין), הם כמו עשיה לגביו ית'. וממשיך בכתוב נפלאותיך ומחשבותיך גו', נפלאותיך הם הגילויים דסובב (פלא, שלמעלה מהשתלשלות) ומחשבותיך הם הגילויים דממלא, ואומר שכל הגילוי דנפלאותיך ומחשבותיך הוא רק אלינו, אבל לגביו ית' הם אין ערוך, אין ערוך אליך. והמשכתם, אגידה ואדברה (הגדה ודיבור הו"ע המשכה), מעצמות אוא"ס, היא ע"י ריבוי צמצומים, עצמו מספר]. וכיון שהסובב ומכ"ש העצמות הם למעלה מגילוי, לכן הגילוי שלהם לע"ל הוא ע"י קדימת אור הממלא (שמאיר בג"ע) שענינו (דאור הממלא) הוא גילוי, ולכן על ידו דוקא, גם הענינים שמצד עצמם הם בגדר העלם, נמשכים בגילוי.

(סה"מ תשי"ג עמ' עב)

¯

אוא"ס הוא למעלה מאצילות, שהרי יותר משאין ערוך עשיה לגבי אצילות אין ערוך אצילות לגבי המאציל, וגם איתא הלשון דאצילות ועשיה שוין.

(סה"מ תשט"ו עמ' סד)

¯

לגבי הכתר עצמו הנה חכמה ומלכות או אצילות ועשיה הם בהשואה ממש, לפי שאינו מקור כלל להשתלשלות.

(סה"מ תשט"ו עמ' קיב)

¯

אף שבאצילות איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד, מ"מ הרי זה בא ע"י הצמצומים שלא בערך כלל, עד שאצילות ועשיה שוים, ולכן צריך להמשיך מלמעלה מאצילות באצילות, שזהו"ע השלום שהוא התחברות, היינו התחברות הענינים ולמעלה מאצילות עם אצילות.

(סה"מ תשי"ג עמ' קעג)

 

 

יום ו (כט סיון)

"כי אינו בבחינת השגה כלל"

הנה, הקב"ה הוא בלי גבול האמיתי, ולכן אינו שייך בו השגה כלל, דענין ההשגה שייך במציאות דבר מה דוקא, כי כל מציאות הוא מוגבל, שיש לו ו' קצוות, ד' רוחות מעלה ומטה, אם ו"ק גשמיים אם ו"ק רוחניים עכ"פ, והשגת הדבר היא ע"י התפיסא בהקצוות שלו, אבל באלקות שאינו בבחינת מציאות כלל, לא שייך ענין ההשגה כלל, להיותו בלי גבול שאינו נתפס  כו'.

(סה"מ תשט"ו עמ' כט)

¯

בבחינת העצמות שלמעלה מאורות וכלים, הרי זה באופן של שלילה מוחלטת, שלא שייך שם ענין של תוארים כלל, לא תוארים חיוביים ולא תוארים שליליים.

(סה"מ תשט"ו עמ' עד)

 

 

 

יום שב"ק (ל סיון)

הגה"ה: "אחר שנתלבש אור א"ס בבחי' כלים דחב"ד אז שייך לומר מ"ש הרמב"ם הוא היודע והוא המדע והוא הידוע ובידיעת עצמו וכו'"

משא"כ למעלה הרי הע"ס הם בשביל בי"ע, לא מבעי שהמדות הם בשביל בי"ע, אלא גם המוחין דאצילות, שעל זה אמרו אלפים שנה קדמה תורה לעולם, שהוא בחינת אאלפך חכמה אאלפך בינה, הנה גם בחינת המוחין הם בשביל בי"ע, והיינו, שהאצלת חכמה דאצילות היא בשביל חכמה דבריאה, וכמו"כ מה שבידיעת עצמו יודע כו', הרי זה בשביל שיהיה ענין הידיעה למטה, ולכן נקראת חכמה דאצילות חכמה ידיעא, דאף שאין לנו שום השגה בחכמה דאצילות, מ"מ נקראת חכמה ידיעא, להיותה מקור או מקור למקור עכ"פ לחכמה דבי"ע.

(סה"מ תשי"ג עמ' קמב - קמג)

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים