מומלצים לציבור הדתי
שרה28/03/2024
הי מישל, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
שרה28/03/2024
הי צפורה, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
מרדכי26/03/2024
בן 42, פנוי, 4 ילדים, חרדי, רקע חרדי, נאה מאוד, משמש כמלמד בת''ת, בריא ב''ה, משפחתי, חברותי ותקשורתי, מעוניין במתאימה. רקע: לא משנה. רמה דתית: חרדית. גיל: 18-32. מצב בריאותי: אפשרי אך: א. לא משהו שהוא מסוכן או מקצר חיים ח''ו, וכן לא מגביל אפשרויות ההולדה בע''ה. ב. שאינו חיצוני. מראה: נאה ומטופחת. ישנם פרטים נוספים שהייתי מעוניין לציין, אך איני יודע מה בדיוק דרוש, במידת הצורך, אפשר ליצור עמי קשר טלפוני בשעות הערב, או דרך המייל, ואשיב לשאלות על מנת לייצר מה שיותר התאמה בע''ה.
בית עסק: ענבי הגפן
שפרה26/03/2024
מעונינת לקבל הצעת מחיר עבור שבת חתן
שמואל25/03/2024
בירור והצעת מחיר! האם יש לכם אפשרות של הפלגה לילית (בשעות 21:00-23:00 בערב לערך) מאשקלון לאשדוד של כ75 איש, עם או בלי מסיבה על הספינה. הבירור מופנה ליום ראשון 07/04/2024, ואם כן מה המחיר! תודה
יצחק21/03/2024
מתעניינת לסופ״ש 10 מבוגרים 6 חדרים לתאריך 5/4 ועזיבה 6/4 ( שבת חתן)
אבי20/03/2024
מעונין בחדר לזוג לשבת הגדול קרוב מאד לבית הכנסת ולחדר האוכל אשתי נכה בתודה וברכה אבי אייזן
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
מירי18/03/2024
אשמח פרטים להזמנה לחופה
לאה18/03/2024
מבקשת הצעת מחיר לשבת הגדול , 2 לילות,עבור 37 איש מתוכם 5 תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מרים18/03/2024
פנוי למחר בר מצוה ברכסים, לא משהו גדול, צלום וגם חלק הסרטה
דניאל17/03/2024
אירוח שבת הדול במרכז הארץ
בית עסק: מחלקת הנופש
אליזבט16/03/2024
שלום מבקשת פרטים על בית ההארחה. אוכל, כשרות? בריכה? חדרים? בברכה אליזבט בראל
דבורה13/03/2024
שלום.האם יש אצלכם אירוחח בפסח(2 לילות ראשונים)?.במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי עלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה

לימוד תניא יומי - פרשת וישלח

ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא לפי סדר השיעור היומי ערוכים מכל כתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (בלה"ק).

לימוד תניא יומי - פרשת וישלח תמונה 1

יום א (ז כסלו)

"הבירורין שבבי"ע מרפ"ח ע"י תורה ומצות במחשבה דבור ומעשה"

ענין התומ"צ הוא עבודת הבירורים, בירור הניצוץ האלקי שבדבר הגשמי, דהיינו שיורגש בדבר הגשמי מציאותו האמיתית, שהיא אלקות.

(התוועדויות תשי"ד ח"ב עמ' 151)

 

"וה"ט שהאדם חי במזונות דצ"ח ומבררן במ"ה שבו וחי בהם לפי שהם מס"ג"

הנפש בעצם מהותה היא רחוקה מן הגוף, והתקשרותה בגוף היא רק בכח המפליא לעשות, שמקשר רוחניות וגשמיות, ולכן יכולה להיות לפעמים חלישות או התעלמות בהתקשרות זו. ועל זה היא פעולת האכילה ושתיה, לחזק את התקשרות הנפש בגוף. וכידוע הפירוש בכתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם, שהכוונה בזה היא למוצא פי הוי' שבלחם, היינו הניצוץ האלקי שבלחם, שהוא מחיה את האדם, דכיון שבשרשו היא בבחינת אור פנימי, לכן בכחו לחזק את התקשרות הנפש בגוף בבחינת חיות פנימי.

(סה"מ תשי"א עמ' נז, נח)

¯

וענין שור היינו הצדיקים שעבודתם היא בגשמיות בקיום מצוות מעשיות. ומבואר בלקו"ת שם, שאף שהצדיקים שהם בבחינת שור הבר צריכים להעליה שנעשית ע"י הצדיקים שהם בבחינת לויתן, מ"מ, יש מעלה יתירה גם בעבודה בקיום מצוות מעשיות בגשמיות דוקא, בחינת שור הבר, וע"ד מ"ש ורב תבואות בכח שור, והיינו, שיש יתרון מעלה בנשמות שנק' בהמת הארץ שכחם רב וגדול יותר, וכמ"ש בחיות המרכבה והחיות נושאות את הכסא, הרי שכחם עצום להיות נושאות את הכסא כו', ועי"ז הם גם מנושאות כו'. וע"ד המבואר בפירוש הכתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם, דקאי על מוצא פי הוי' שבלחם, היינו החיות האלקי שבלחם, דלכאורה אינו מובן, מדוע צריך האדם למוצא פי הוי' שבלחם, הרי ישנו מוצא פי הוי' שבאדם עצמו, ומבואר בזה, שמוצא פי הוי' (החיות האלקי) שבלחם שרשו נעלה יותר מהחיות האלקי שבאדם, דכיון שנפל למטה יותר, הרי מזה מובן ששרשו למעלה יותר, דכל הגבוה יותר יורד למטה יותר, ולכן דוקא המוצא פי הוי' שבלחם פועל קישור הנשמה בגוף. ומכל זה מובן מעלת העבודה דקיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים דוקא, ולכן גם הצדיקים שבבחינת לויתן צריכים לקיים המצוות בדברים גשמיים דוקא [ורק כאשר יש הוראה מיוחדת מלמעלה, כמו ברשב"י שהיה אנוס ולא היה יכול לקיים את המצוות בגשמיות, ה"ז הוראה מלמעלה שעבודתו היא עבודה רוחנית דיחודים עליונים], שזהו מצד מעלת העבודה דבחינת שור הבר דוקא.

(סה"מ תשי"א עמ' קב)

 

"והטפה שנמשכה מהכלי דח"ע יש בה כח המוליד ומהווה יש מאין"

כפי שמצינו בכח ההולדה, שהוא דבר שאי אפשר למודדו בכמות, שהרי יתכן שבאותה כמות (שע"ד הרגיל יש בה היכולת להוליד) לא תהיה היכולת להוליד (וכידוע שבחכמת הרפואה אין הסברה על זה) – כיון שזהו ענין התלוי בכח הא"ס, והיינו שזהו ענין שאינו נמדד בכמות אלא באיכות שבדבר.

(התוועדויות תשי"ד ח"ב עמ' 157)

 

"וגם המשכת ח"ע כלולה בה והטעם מפני שבה נמשך מהותה ועצמותה דח"ע"

ויובן מכמו שהוא בהשפעה עצמית שבאדם שהיא למעלה מהשפעת השכל, דהשפעת השכל היא הארה בלבד, היינו שהרב משפיע רק הארה והתלמיד מקבל רק הארה, ולכן מועילה השפעת השכל רק למי שהוא בר שכל בעצמו, אבל מי שאינו בר שכל בעצמו לא תועיל לו ההשפעה כלל, כמאמר העולם: אַ קאָפּ קאן מען ניט אַרויף שטעלן, והיינו לפי שכללות ההשפעה היא הארה בלבד. אמנם בהשפעה עצמית להוליד בדומה לו, הרי ההשפעה היא שמשפיע לו את העצם, שלכן אפשר להיות שיהיה יפה כח הבן מכח האב, לפי שהוא השפעת העצם, ולכן אין זה באופן שהמקבל הוא מציאות לעצמו והוא מנצל את ההשפעה, כי אם שההשפעה עושה את המציאות שלו, לפי שהוא השפעת העצם מה שהעצם נשפע ונמשך. והשפעה עצמית הלזו באה בגשמיות דוקא, דהשפעת השכל באה בדיבור, משא"כ השפעה עצמית נשפעת בגשמיות דוקא.

(סה"מ תשט"ו עמ' קנ)

 

 

יום ב (ח כסלו)

"אפי' נשמה דאצילות"

אף שהתלבשות הנשמה בהגוף היא באופן שמתלבשת רק בחינה אחרונה שבנשמה, שהיא בחינת רגל שבנשמה, מ"מ, הרי זה קשור גם עם עצם הנשמה, דהגם שעצם הנשמה מאיר רק בבחינת מקיף ובבחינת מזל, מ"מ, הרי גם עצם הנשמה קשורה עם גוף זה דוקא, שזהו הטעם שד' אמות של אדם קונות לו. וזהו ג"כ הטעם שיש בכאו"א מישראל כח המס"נ, שהוא מצד חבוקה ודבוקה בך יחידה לייחדך, ולאו דוקא בכח המס"נ, אלא גם בעבודה דאהבה, דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא, הרי ענין האהבה הוא דביקות האוהב להנאהב, וענין האהבה ישנו בכאו"א מישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו. וכל זה הוא לפי שהנשמה שבגוף קשורה גם עם עצם הנשמה, וגם נשמות נמוכות דנפש דנפש דעשיה, הרי שרשם הוא באצילות, וגם בפשוט שבפשוטים וקל שבקלים יש כח המס"נ שהוא מצד עצם הנשמה שלמעלה מאצילות, וזהו שאמרו רז"ל שכאו"א מישראל חייב לומר מתי יגיע מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב, וכמו"כ גם משה רבינו שהוא נשמה דאצילות, והיינו לפי ששרש הנשמה מאיר ג"כ בהנשמה שבגוף. וטעם הדבר הוא, דכיון שבהיותה בהגוף למטה משלמת היא את הכוונה ופנימיות הרצון, הנה מצד זה מתבטלים כל ההגבלות, ומגיעים עד העצם.

(סה"מ תשט"ז עמ' קפה)

 

"ואף גם זאת דוקא עליות הכלים לאורות עליונים והיא מעלת השבת ויוה"כ"

בשבת נעשה עליה בכללות העולם, כידוע שבערב שבת עם חשיכה תרין שלהובין דאשא בטיש בנוגה, ועי"ז נעשה עליה בכללות העולם, ולזאת הנה גם הגשמי עצמו נהפך לקדושה, כמאמר אתהפכא חשוכא לנהורא.

(סה"מ תשי"ד עמ' רבי)

 

"ולכן התפלל משרע"ה תפלות כמנין ואתחנן על קיום מצות מעשיות דוקא"

איתא בגמרא "מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי".

ומבואר בחסידות דיוק הלשון "שיתקיימו כולן על ידי" (ולא שאקיים את כולן) – שרצונו היה (לא רק שהוא יקיים את המצוות, אלא) שהמצוות דארץ ישראל יעשו כפי שמשה רבינו יכול לעשותם ("זיי זאָלן זיך טאָן אַזוי ווי משה רבינו קען זיי טאָן") – באופן נעלה יותר, שלא בערך, לגבי עשייתן ע"י מישהו אחר – שעל ידו יהיה להם קיום.

(התוועדויות תשי"א ח"ב)

¯

ולהעיר מהביאור בדיוק לשון חז"ל (סוטה יד.) "אמר משה הרבה מצוות נצטוו בנ"י ואין מתקיימים אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו על ידי". דלכאורה הול"ל "שאקיים את כולם", אלא, "אם הוא היה מכניסם לארץ שעי"ז היה לישראל קיום נצחי בארץ ולא היה נחרב ביהמ"ק, א"כ עי"ז כל המצוות התלויות בארץ ובביהמ"ק היו ג"כ מתקיימים לעולם" (אוה"ת ואתחנן ע' צג וראה גם לקו"ת דרושי סוכות פא, סע"ב ואילך).

(התוועדויות תשמ"ח ח"ד עמ' 44)

 

 

יום ג (ט כסלו)

"איך האתרוג שהוא מרפ"ח שלא נבררו עדיין וכן קלף התפילין"

ומסיים במדרש אמרו לו ישראל לדוד עד שאנו במצרים נטלנו חודש של לבנה, שהרי עיקר עבודת הבירורים היה במצרים, כמ"ש ערב רב עלה אתם, דקאי על ר"ב ניצוצות מהרפ"ח ניצוצות שנתבררו במצרים, ונמצא שרוב הבירורים ביררו במצרים. אך מ"מ נתפרש ענין זה ע"י דוד דוקא, והיינו לפי שגאולת מצרים לא היתה גאולה שלימה, שהרי יש אחריה גלות, אמנם ע"י עבודת הבירורים בגלות זה דוקא, שהוא חושך כפול ומכופל, הנה עכשיו יהיה הגילוי ביותר, שתהיה גאולה שלימה ואמיתית, וכמ"ש כימי (בכ"ף הדמיון בלבד) צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

(סה"מ תשט"ו עמ' קטז)

 

"שבא"ק"

בכדי שיהיה התהוות העולמות צ"ל תחלה ההמשכה בבחינה כללית, שזהו בחינת א"ק שהוא אור כללי שכולל כל ההשתלשלות בסקירה אחת, ועז"נ במחשבה אחת נבראו כל העולמות, ואח"כ הם נמשכים בפרטיות יותר.

(סה"מ תשי"ז עמ' כה)

 

"שהוא שם ס"ג שלפני השבירה שהוא מהות ועצמות אורות שבא"ק ולא הארה בעלמא כמו שם מ"ה שממצחו"

חיבור האורות וכלים הוא ע"י השם, שזהו"ע ד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שע"י שמות אלו נעשית המשכת האורות בהכלים, והיינו שלפי אופן חלופי השמות וצרופיהם נעשה המשכת האור.

(סה"מ תשט"ז עמ' מו)

 

 

 

יום ד (י כסלו)

"כל דחילו ורחימו שכליים של המלאכים הן בחי' נבראים מאין ליש"

אבל בבי"ע, עולם הפירוד, אפילו מלאכים אשר צבא השמים לך משתחוים, אעפ"כ הם בחינת יש ונפרד דבר חוץ וכו'.

(סה"מ תשי"ב עמ' קמג)

 

"בהסתר והעלם הבורא מהנברא"

על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה פירוש רבינו הזקן, על שלשה דברים העולם עומד – על שלשה דברים ההעלם עומד. ומבאר בהמאמר הקשר דפירוש אדמו"ר הזקן (ההעלם עומד) עם פירוש הפשוט (העולם עומד), כי ענין העולם הוא העלם. ומוסיף בהמאמר, דההעלם שבעולם הוא לפי שבריאת העולם הוא ע"י העלם האור. וכדאיתא בע"ח, דכשהיה  אור א"ס ממלא כל המציאות, לא היה  מקום לעמידת העולם, ובכדי שיהיה  מקום לעולמות הוצרך להיות סילוק האור. ויש לומר, דבהוספה זו מורגש יותר ענין ההעלם דעולם. שההעלם שבו הוא לא כמו דבר נוסף עליו, אלא שבריאת העולם הוא ע"י העלם האור. ויתירה מזו, שמצד ענין הגילוי לא היה אפילו מקום לעולמות (ולא רק שלא היו מתהוים בפועל).

(סה"מ תשי"ד עמ' קמ)

 

"הוא דרך מעבר לבד כמו ביום טוב שחסד דאצילות המלובש לגמרי בחסד דבריאה מחיה עוה"ז הגשמי ע"י מעבר חסד דיצי' ועשי'"

עם היות שהענין דאבא עילאה מקננא באצילות הוא בדרך מעביר בלבד, מ"מ, גם כאשר ההמשכה היא בדרך מעביר, הרי הוא פועל את כל הפעולות דעולם האצילות. וע"ד שמצינו לענין שבת ויו"ט שעם היות שאז מאיר האור דבריאה ע"י יצירה ועשיה בדרך מעביר בלבד, מ"מ, ע"י המעבר ביצירה ועשיה פועל הוא בגשמיות עוה"ז וכו'.

(סה"מ תשט"ו עמ' קלב)

¯

וביאור החילוק בין "דרך מעבר" ל"דרך התלבשות" – יובן ע"פ משל:

המשל ל"דרך מעבר" הוא – מאדם הכותב דבר – שכל באצבעותיו, שאף שדבר – השכל נמשך אמנם דרך אצבעותיו, מ"מ אין זה אלא "בדרך מעבר" בלבד, שהרי השכל נשאר בטהרתו, והאצבעות אינם משנים אותו כלל, אלא שהוא רק עובר ("דרך מעבר") דרך האצבעות.

משא"כ "דרך התלבשות" – הוא כמשל ה"מן" שנקרא "לחם אבירים", לחם שמלאכי השרת ניזונים בו, ומכיון שמלאכים אין להם גוף גשמי כלל, הרי מובן, שגם "לחמם" של המלאכים אינו מזון גשמי, ואעפ"כ היה ה"מן" מזון גשמי. ונמצא, שירידת המן למטה היתה "בדרך התלבשות" שהענין ד"לחם אבירים" (לחם רוחני) התלבש בגשמיות, ונשתנה למזון גשמי.

ומשל נוסף ל"דרך התלבשות" – מכסף וזהב, ששרשם הוא כסף וזהב רוחניים – אהבה ויראה; ואעפ"כ, בהגיעם למטה נעשים דבר גשמי, שזהו ענין של התלבשות ושינוי המהות – שמאהבה ויראה רוחניים נעשה כסף וזהב גשמיים, ויתירה מזה, שאפשר להשתמש בהם לענינים בלתי – רצויים.

ולכן מצינו שגם כאשר דבר מסויים נמשך כבר בשרשו, יש צורך בבקשה נוספת כדי שיומשך בגשמיות, כידוע סיפור הבעש"ט בענין זה, שעליו מיוסדים כמה וכמה מאמרים.

(התוועדויות תשט"ו ח"ב עמ' 282)

 

 

 

יום ו (יב כסלו)

"שכל מלאך שהוא שליח מלמעלה"

כן הוא גם במלאכים, שהם הממוצעים ושלוחי השפע שעל ידם יומשך ההשפעה למטה.

(סה"מ תשי"ד עמ' צה)

¯

ונמשך גם ע"י המלאכים שהם שלוחי השפע, שזהו"ע המזל המכה בו ואומר לו גדל.

(סה"מ תשי"ג עמ' קכה)

 

"כי זהו תכלית ההשתלשלות שירד העליון למטה ויהיה לו דירה בתחתונים כדי להעלותן למהוי אחד באחד"

הנה בראשית בשביל ישראל שנקראים ראשית, שכל ההשתלשלות הוא בשביל ישראל, מובן מזה שכל הענינים שבהשתלשלות יש דוגמתם ופועלים בישראל.

(סה"מ תשי"ב עמ' רט)

 

 

יום שב"ק (יג כסלו)

"[כמאמר מה] שכל תלמיד ותיק עתיד לחדש כו'"

אמנם, ישנו מי שטוען שלא מפריעה לו העובדה שהוא לא חידש בתורה, אלא, נוגע ואיכפת לו שאינו מבין את דברי הרמב"ם (וכיו"ב) !

והמענה לזה – שעליו לדעת שגדולים וטובים ממנו נשארו ב"צריך – עיון'ס", כל זמן שלא הגיע הזמן שיתגלה ענין זה בתורה, שכן, "הכל עשה יפה בעתו", כל ענין בתורה יש לו זמן שבו צריך להתגלות, ועד שמגיע הזמן שיתגלה ענין זה, אין אפשרות להבין ולהשיג אותו.

ויש לבאר זה ע"פ המוזכר לעיל (ס"ב) שיש בתורה ענין של התחדשות – דיש לומר, שענין זה מתבטא גם בכך שמזמן לזמן מתגלים ענינים חדשים בתורה, ענינים שכבר נאמרו למשה מסיני, ומתגלים מזמן לזמן, כל ענין בזמנו הוא.

ועפ"ז יש לבאר דיוק לשון חז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני", "תלמיד ותיק" דייקא – דלכאורה, כיון שענין זה נאמר למשה מסיני, למה לא יוכל להתגלות ע"י תלמיד סתם – כיון שהתגלות ענינים חדשים בתורה היא באופן שכל ענין מתגלה בזמנו הוא, ולכן התגלותו היא ע"י תלמיד ותיק דוקא.

ומזה באים לענין נוסף – שבשעה שזוכה לחדש חידוש בתורה, יודע הוא שאין זה "כחו ועוצם ידו", אלא שהגיע הזמן שיתגלה בתורה ענין זה.

(התוועדויות תשי"ב ח"א עמ' 76)

¯

בהמשך להמדובר לעיל אודות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, הרי, ככל שהולכים ומתקרבים לביאת המשיח, הולך וניתוסף יותר בגילוי פנימיות התורה, ועד שלאחרונה – כפי שכותב כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמשך באתי לגני – מגלים גם את האוצרות הכמוסים וחתומים מדור דור, בתור הכנה להתגלות פנימיות התורה, טעמי תורה, לעתיד לבוא.

ובפרטיות יותר:

ידוע שבמתן – תורה ניתנו כל עניני התורה, גם אלה שנתגלו לאח"ז, כמארז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני, ועד שגם טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא ניתנו למשה מסיני.

אבל אעפ"כ, אינו דומה החידוש שתלמיד ותיק עתיד לחדש לטעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא – כי, החידוש של תלמיד ותיק הוא מן הכלל אל הפרט, היינו, שבמ"ת ניתן בדרך כלל, והתלמיד ותיק מגלה (מפרט) את הפרט מן הכלל, משא"כ טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא אינם התגלות הפרט מן הכלל, אלא ע"ד ובדוגמת המבואר במאמרו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענין עילה ועלול שהוא בדרך שינוי ממהות למהות.

ועד"ז בנוגע לגילוי פנימיות התורה עכשיו בתור הכנה להתגלות טעמי תורה לעתיד לבוא – שאין זה כמו חידוש של תלמיד ותיק בדרך גילוי פרט מן הכלל, אלא בדרך שינוי ממהות למהות.

(התוועדויות תשי"ב ח"ב עמ' 144 – 143)

¯

וענין זה מרומז ב"ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין" – כי ענינו של יין הוא גילוי ההעלם, כמ"ש נכנס יין יצא סוד, וכפי שמצינו ש"אגברו חמרא אדרדקי .... כיון דאיבסום פתחו ואמרו אין בן דוד בא עד וכו'" (ע"ד ש"אנו דרדקי .... ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו") שזהו מצד מעלת היין שעי"ז יצא סוד, ובנדו"ד – גילוי הסוד שבנשמה, ועד לסוד שבסוד, שזהו עצם הנשמה.

בימי יהושע דייקא, כי בימי משה ידעו כל הענינים, שהרי כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני (ראה מגילה יט:, ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז, ועוד).

(התוועדויות תשי"ג ח"ב עמ' 214)

¯

ועל דרך זה בנוגע להוסיף באיכות הלימוד,

ביותר הבנה והשגה ויותר עומק, ועד לימוד בדרך חדשה, ולפעול שהתלמיד יהיה "תלמיד ותיק" לחדש בתורה – הרי גם זה לא חידוש, שהרי על לכל אחד ישנו החיוב ל"אפשא לה" כנזכר לעיל.

הליכה אמיתית היא כאשר החידוש של התלמיד הוא מכוחותיו הנעלמים, כחות שעד רגע זה לא ידע שהם קיימים בו.

(דבר מלכות לך לך אות יד)

 

"וע"כ התורה כולה נצחית בכללה ובפרטה"

כיון שהתורה היא נצחית בכל זמן ובכל מקום, ומה גם שכל הענינים שישנם בגשמיות באים ע"י השתלשלות מהענינים הרוחניים, הרי מובן שענין הנ"ל ישנו בכל זמן ובכל מקום בעבודה הרוחנית.

(סה"מ תשט"ו עמ' צב)

¯

וכמו"כ הוא גם בתומ"צ שהם מבחינת העצם, שהרי מעיקרי האמונה הוא שהתורה ומצוותיה לא ישתנו לעולם. וזהו גם מה שמצינו במצוות שגם כמו שהם בהתלבשות למטה יש בהם הכלל שמצוות לאו ליהנות ניתנו. לפי שענין המצוות אינו קשור עם שכל, ואפילו לא עם רצון כפי שהוא במדריגה שיש לו עכ"פ טעם כמוס, טעם בשכל או טעם מלשון תענוג, ולכן לאו ליהנות ניתנו.

(סה"מ תשט"ו עמ' קעה)

¯

כבר דובר פעמים רבות שהתורה אינה ח"ו ספר היסטוריה, אלא כל ענין וסיפור, ואפילו כל אות שבתורה, מהווים הוראה לכל זמן ולכל מקום.

(התוועדויות תשי"ג ח"א עמ' 283)

¯

ידוע הפתגם שמסר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם אדמו"ר הזקן: "צריכים לחיות עם הזמן", ופירוש הדברים – כפי שביררו חסידים לאחרי זמן – לחיות עם פרשת השבוע שקורין ולומדים בזמן זה.

כלומר: אע"פ שכבר עברו אלפי שנים ממתן – תורה, מ"מ, התורה היא נצחית, אשר, התוכן הפנימי בזה, שכל ענין שבתורה הוא נוגע, ומהוה הוראה בכל הזמנים ובכל המקומות, וביחוד – צריכים ללמוד בכל שבוע מעניני התורה שלומדים בשבוע זה.

ואף שכבר לפני מאות שנה, למעלה מאלף שנים, נקבע לכל בנ"י סדר קריאת הפרשיות לכל שבוע – מ"מ, שייכותה המיוחדת של כל פרשה להזמן שקורין אותה היא בתקפה בכל הזמנים ובכל המקומות, היינו, שכל מאורע יש לו שייכות להפרשה שקורין בתורה בזמן זה.

ויובן ע"פ הענין של השגחה פרטית כפי שנתבאר בתורת הבעש"ט ונתקבל בכל תפוצות ישראל – שכל המאורעות שמתרחשים בעולם הם בהשגחה פרטית ע"י הקב"ה בורא העולם, אשר, להיותו יודע עתידות, ועד שאצלו ית' הי' הוה ויהיה כאחד, ברא וקבע באופן כזה שלכל דבר, בכל זמן ובכל מקום, תהיה שייכות לפרשת השבוע.

(התוועדויות תשי"ד ח"א עמ' 168)

¯

ויש להוסיף בזה – שהצעקה "עד מתי", הבקשה והדרישה על הגאולה, צריכה להיות מתוך שמחה (ככל עניני התומ"צ שצריכים להיות מתוך שמחה), ועאכו"כ ביו"ט, "מועדים לשמחה", שהשמחה שבו היא מצות עשה מן התורה (כנ"ל ס"ב) – שמחה מצד הבטחון שבודאי ימלא הקב"ה את הבקשה והדרישה על הגאולה, תיכף ומיד ממש.

ואז – תהיה גם השמחה בתכלית השלימות, "שמחת עולם על ראשם", באין – ערוך לגבי שמחת המועדים, עד כדי כך, ששמחת המועדים תתבטל לגבי מעלת השמחה דלעתיד לבוא, ע"ד מארז"ל (שהובא גם בפס"ד הרמב"ם) שכל המועדים בטלים לימות המשיח (חוץ מפורים כו'), שהפירוש בזה – ע"פ המבואר בדרושי חסידות – לא שיתבטלו בפועל ח"ו (שהרי לא יתכן שתתבטל מצות עשה מן התורה, וכידוע השקו"ט בזה בתשובות הרשב"א), כי אם, ע"ד "שרגא בטיהרא מאי אהני", היינו, שהגילוי דהימים טובים לא יהיה נחשב (אלא "כשרגא בטיהרא" בלבד) לגבי עוצם ומעלת הגילויים שיתגלו לעתיד לבוא.

(התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 360)

 

דובר פעמים רבות, שכל הענינים המסופרים בתורה (מלשון הוראה) מכילים בתוכם הוראות נצחיות לכל אחד ואחד מישראל ולכלל ישראל בכל זמן, בכל מקום ובכל מצב, הוראות כלליות וגם הוראות כאלו המתאימות למצבים המיוחדים והשונים של אותו זמן ומקום מסוים בו נמצא היהודי.

(דבר מלכות ויגש אות א)

 

 

עלונים אלו אי"ה יאוגדו לכדי ספר עם סיומו של מחזור לימוד השיעור היומי בתניא.

הערות והארות ותיקוני שגיאות הדפוס, יתקבלו בברכה.

 

 

בסייעתא דשמיא יצא לאור

ספר "ביאורים בספר התניא"

כרך א – ליקוטי אמרים .

כרך ב – שהיוה"א – קו"א .

כרך ג- ליקוטי אמרים (מחזור שני ).

הכולל ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא

ערוכים מכתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

להזמנות: 0527155039

 

 

לקבלת העלון ישירות לדוא"ל: A770@012.net.il

 

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים