מומלצים לציבור הדתי
שרה28/03/2024
הי מישל, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
שרה28/03/2024
הי צפורה, מה שלומך? אני מארגנת ערב שירי גאולה בזום לקראת חג הפסח בכ"ט אדר ב' יום שני ערב ר"ח ניסן. כל מי שנותנת חלק בערב זה בהתנדבות. המשתתפות הן: מנחה: איילה שמואלי. ספוקן וורד: עידית ליכטנפלד. הרבנית ימימה מזרחי תשלח הקלטה כיוון שלא יכולה בתאריך שקבענו. אני צריכה זמרת שתוכל 7-15 דקות לשיר שירי גאולה. אשמח למענה אם תוכלי לתרום מזמנך ומכישוריך. תודה רבה!!!
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
אביטל28/03/2024
האם יש חדרים פנויים לשבת 19-20/4?
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
נטללי27/03/2024
מעונינים לקבל הצעת מחיר לזוג
מרדכי26/03/2024
בן 42, פנוי, 4 ילדים, חרדי, רקע חרדי, נאה מאוד, משמש כמלמד בת''ת, בריא ב''ה, משפחתי, חברותי ותקשורתי, מעוניין במתאימה. רקע: לא משנה. רמה דתית: חרדית. גיל: 18-32. מצב בריאותי: אפשרי אך: א. לא משהו שהוא מסוכן או מקצר חיים ח''ו, וכן לא מגביל אפשרויות ההולדה בע''ה. ב. שאינו חיצוני. מראה: נאה ומטופחת. ישנם פרטים נוספים שהייתי מעוניין לציין, אך איני יודע מה בדיוק דרוש, במידת הצורך, אפשר ליצור עמי קשר טלפוני בשעות הערב, או דרך המייל, ואשיב לשאלות על מנת לייצר מה שיותר התאמה בע''ה.
בית עסק: ענבי הגפן
שפרה26/03/2024
מעונינת לקבל הצעת מחיר עבור שבת חתן
שמואל25/03/2024
בירור והצעת מחיר! האם יש לכם אפשרות של הפלגה לילית (בשעות 21:00-23:00 בערב לערך) מאשקלון לאשדוד של כ75 איש, עם או בלי מסיבה על הספינה. הבירור מופנה ליום ראשון 07/04/2024, ואם כן מה המחיר! תודה
יצחק21/03/2024
מתעניינת לסופ״ש 10 מבוגרים 6 חדרים לתאריך 5/4 ועזיבה 6/4 ( שבת חתן)
אבי20/03/2024
מעונין בחדר לזוג לשבת הגדול קרוב מאד לבית הכנסת ולחדר האוכל אשתי נכה בתודה וברכה אבי אייזן
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
ורד19/03/2024
שבת חתן בר מצווה 1/6. כ 10 חדרי אירוח
מירי18/03/2024
אשמח פרטים להזמנה לחופה
לאה18/03/2024
מבקשת הצעת מחיר לשבת הגדול , 2 לילות,עבור 37 איש מתוכם 5 תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מרים18/03/2024
פנוי למחר בר מצוה ברכסים, לא משהו גדול, צלום וגם חלק הסרטה
דניאל17/03/2024
אירוח שבת הדול במרכז הארץ
בית עסק: מחלקת הנופש
אליזבט16/03/2024
שלום מבקשת פרטים על בית ההארחה. אוכל, כשרות? בריכה? חדרים? בברכה אליזבט בראל
דבורה13/03/2024
שלום.האם יש אצלכם אירוחח בפסח(2 לילות ראשונים)?.במידה וכן,אשמח לקבל פרטים לגבי עלויות. אנו משפחה 4 זוגות עם 11 ילדים.תודה

לימוד תניא יומי - פרשת בשלח

ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא לפי סדר השיעור היומי ופרשת השבוע, ערוכים מכל כתבי כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש.

לימוד תניא יומי - פרשת בשלח תמונה 1
פרשת בשלח - קורעים את העיר...
ב-"יציאת מצרים" הפרטית והרוחנית של כל אחד, קיימים שני שלבים: שלב ראשון - יוצאים ממצרים: ההבנה שלמרות שהנשמה שלנו מוגבלת בגוף ובעולם חומרני, על שלל יצריו ופיתוייו, האדם בוחר להתעלות על המגבלות, על התשוקות והיצרים, ומתעל את האנרגיה השלילית לעבודת הקב...

יום א (ה שבט)

פרק כ

"הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב אני ה' לא שניתי"

ומ"ש אני הוי' לא שניתי, היינו, שהענין דלא שניתי הוא בשם הוי', יש בזה שני ביאורים. הא', שענין זה קאי על שם הוי' דלעילא, שנקרא הוי' לא ע"ש שהוא מהוה בפועל, אלא ע"ש שבכחו ויכלתו להוות. וכמבואר בענין היכולת שבו נמצאים כל הענינים בהשוואה, להיותו למעלה מכל ענין הכחות, ולכן לא שייך בו הענין דשניתי, אע"פ שנקרא הוי' ע"ש שבכחו וביכולתו להוות. והב', שגם כפי המבואר לפעמים שאני הוי' לא שניתי קאי על כללות שם הוי', גם על הוי' דלתתא, הרי זה לפי שאני הוי' הוא שמי, שהו"ע של הארה בלבד, וענין הצמצום וההתפשטות כו' (שזהו"ע אותיות שם הוי') כפי שהוא בהארה בלבד (שהעצם הוא למעלה משייכות אלי') אינו אלא ענין של העלם וגילוי, וידוע שהעלם וגילוי אינו ענין של שינוי אמיתי, כמבואר במק"א בארוכה.

(סה"מ תשי"ח עמ' קסו – קסז)

 

"דבור אנכי"

ההתחדשות דמ"ת הוא שנעשה אנכי הוי' אלקיך, אנכי ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית, והיינו שבחינת אנא, שהוא הסתים דקוב"ה, עצמותו ומהותו, נתן את עצמו בהתורה, ולא רק בסתים דאורייתא, אלא גם בגליא דתורה, וכמו שניתנה למטה לנשמות בגופים, שזהו"ע עשה"ד שכולם שייכים לנשמות בגופים דוקא, ועד שגם הדיבור הראשון, אנכי הוי' אלקיך, שהוא הציווי על האמונה, הרי זה לנשמות בגופים בלבד, שהרי הנשמות למעלה רואים אלקות, שרואים בחי' חו"ב ז"א ומלכות וכל פרטי המדריגות שבאלקות, וכיון שהם רואים, הרי לא שייך בזה ענין האמונה, ועכצ"ל, שהציווי על ענין האמונה שייך לנשמות בגופים למטה דוקא. ומכ"ש בשאר הדברות, כמו לא תרצח וגו', שבודאי שייכים לנשמות בגופים למטה דוקא. ותורה זו, היינו גליא דתורה כמו שניתנה לנשמות בגופים, הנה עליה נאמר אנכי, אנא נפשי כתבית יהבית.

(סה"מ תשי"ח עמ' רלה, רלו)

 

 

 

יום ב (ו שבט)

"שהוא בחי' לבוש האמצעי שלה שהוא כח הדיבור שלה"

ענין הדיבור הוא הכח בנפש (לבוש הנפש) לגלות לזולתו את עניני נפשו, שהרי הדיבור תלוי ברצון האדם, כמ"ש עת לדבר ועת לחשות מלדבר, והיינו, שכאשר רצונו של האדם לגלות לזולתו את מדותיו, אזי מתלבשת המדה בהדיבור ומתגלית על ידו.

(סה"מ תשי"ח עמ' סח)

 

"אבל עשר בחי' חב"ד כו' הן שרש ומקור המחשבה"

בהכרח שכל דיבור יהיה לו איזה שרש וסיבה בהמדות, דכאשר הוא עומד בתנועה של אהבה וחסד אזי הדבר דברי אהבה, ועד"ז בשאר המדות, מ"מ יש מציאות של דיבור שהוא מן השפה ולחוץ. שכל זה הוא מצד העלם הפרסא המפסקת בין המדות להדיבור.

(סה"מ תשי"ז עמ' ריג)

 

 

 

יום ג (ז שבט)

פרק כא

"אבל הקב"ה אין דבורו מובדל ממנו ית' ח"ו כי אין דבר חוץ ממנו ולית אתר פנוי מיני' ולכן אין דבורו ית' כדבורינו ח"ו"

"בנים אתם להוי' אלקיכם", וכמבואר בתניא באריכות "כמשל הבן הנמשך ממוח האב". ובאמת, הרי אין המשל דומה לנמשל, כי הבן, אף שהוא נמשך ממוח האב, מ"מ לאח"ז נעשה מציאות לעצמו, שהרי רק "ברא כרעא דאבוה" ואינו מחוייב למסור נפשו בעד אביו, "חייך קודמין", להיותו מציאות לעצמו, משא"כ בנמשל – הרי נשמות ישראל הם תמיד מיוחדות עם הקב"ה, שהם דבר אחד. [שהרי למעלה לא שייך לומר שדיבורו ית' מובדל ממנו ח"ו, ולכן לגבי הקב"ה הרי זה ממש כמו קודם שנברא העולם, כמבואר בתניא פ"כ ופכ"א באריכות].

(התוועדויות תשט"ז ח"ב עמ' 203 ושם הערה 73)

 

 

 

 

יום ד (ח שבט)

"אך לגבי הקב"ה אין שום צמצום והסתר והעלם מסתיר ומעלים לפניו וכחשכה כאורה"

אמיתית ענין אחדות הוי' הוא שהאחדות היא גם מצד העולם. וזהו מ"ש הוי' אחד, דבאם הי' כתיב הוי' יחיד, הי' הפירוש בזה שיחודו ית' הוא מצד אוא"ס (ולא מצד העולם), ובכדי להדגיש שיחודו ית' הוא גם מצד העולם, ואפילו מצד העולם כמו שנברא משם אלקים שמעלים ומסתיר על שם הוי', לכן נאמר הוי' אחד, שגם החי"ת והדל"ת שהם ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם, הם בטלים להאל"ף יחידו של עולם. דמכיון שהוי' ואלקים כולא חד, הרי שם אלקים אינו מסתיר באמת, ולכן, גם העולם שנתהווה משם אלקים הוא בטל באמת ואין עוד מלבדו. ועד להביטול בדרגת ואופן דיחיד שלמעלה מאחד. וע"י היחוד דשני הענינים (שיחודו ית' הוא באופן דיחיד, ושענין זה הוא גם מצד העולם), עי"ז הוא גילוי כח העצמות שכולל ומחבר הענין דאחד ודיחיד.

(סה"מ תשי"ח עמ' רסג, רסד)

 

 

 

יום ה (ט שבט)

פרק כב

"כ"א כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו שלא ברצונו"

הנה, בזמן הבית שיש גילוי אלקות, סדר ההמשכה הוא בבחינת יושר, שאז ניכר החילוק שבין החיצוניות והפנימיות, היינו, שהמשכת אלקות למטה היא באופן שהפנימיות דאלקות נבדל מן החיצוניות דאלקות. וכיון שכבודי לאחר לא אתן, הרי ההמשכה ללעו"ז אינה אלא כמאן דשדי בתר כתפ', שיונקים מבחינת אחוריים וחיצוניות הקדושה בלבד. וכיון שחיצוניות הקדושה בטלה אל פנימיות הקדושה להיותה בגילוי, הרי עאכו"כ שמציאות הלעו"ז, ע' השרים, אומות העולם, וכללות הקליפה וסט"א, שיונקים מבחינת אחוריים וחיצוניות הקדושה, בטלים הם אל הקדושה.

(סה"מ תשי"ז עמ' קנז)

 

 

 

יום ו (י שבט)

"וכמאמר יאור לי ואני עשיתיני"

בשעה שהיה צורך לשבור את קליפת פרעה, כפי שמצינו שאמר "לי יאורי ואני עשיתיני", שהו"ע תוקף הישות – שלח הקב"ה את משה כדי לשבור את ישותו, כמ"ש "דבר אל פרעה" – "דבר" לשון שבירה, כמו "ידבר עמים תחתינו", והיינו, שתכלית הביטול דמשה שבר את תכלית הישות דפרעה.

(התוועדויות תשט"ז ח"ב עמ' 185)

 

"ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש"

בעלי גאוה הם הסוג היותר גרוע וטפל בין בני אדם.

(התוועדויות תשט"ז ח"ב עמ' 71)

 

"אלא שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו"

כללות החילוק בין קדושה ללעו"ז, שקדושה הוא דבר הבטל, ולעו"ז הו"ע של ישות וגסות ומציאות נפרד, כמבואר בתניא.

(סה"מ תשי"ח עמ' קיט)

 

 

 

 

יום שב"ק (יא שבט)

פרק כג

"דאורייתא וקב"ה כולא חד"

הגם שהתורה היא באין ערוך לאוא"ס, מ"מ, יש בה העצם, וכמ"ש ותורה אור, שהתורה היא אור שמגלה את העצם. דהנה, כתר וחכמה, אף שבשניהם מאיר אוא"ס בקירוב מקום, מ"מ, יש הפרש ביניהם, שבכתר הוא בהעלם, סתימא דכל סתימין, ובחכמה הוא בגילוי, שהרי חכמה היא ראשית הגילוי. וכיון שבשניהם מאיר אוא"ס בקירוב מקום, צריך לומר, שאותה הבחינה שבכתר היא בהעלם, הנה בחינה זו עצמה באה בחכמה בגילוי, והיינו, שענין החכמה הוא לגלות את העצם שנמצא בכתר בהעלם. וזהו מ"ש ותורה אור, שענין התורה הוא אור שמגלה את העצם. וזהו ההפרש בין תורה למצוות, שהתורה נקראת בשם אור, והמצוות נקראים בשם לבושים, שהלבושים הם דבר שחוץ ממנו, משא"כ האור, שהוא מגלה את העצם.

(סה"מ תשי"ח עמ' רכט, רל)

 

"ובתיקוני' פירשו דרמ"ח פיקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא"

רמ"ח פקודים הם רמ"ח אברים דמלכא, והעדר קיום המצוות הו"ע הפושעים בי, בגופא דמלכא.

(סה"מ תשי"ז עמ' קמא)

¯

בכדי שתהי' הגאולה, הנה תחלת העבודה הוא ויקחו להם איש, היינו שמבחי' אל אנכי ולא איש צריך להמשיך בבחי' איש דוקא, וענין זה נעשה ע"י העבודה דאחד דוקא, שעי"ז עושים בנין כל הספירות, שיהיה מתלבש בבחינת ציור אדם, והיינו ע"י העבודה דרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת, שהם רמ"ח אברים ושס"ה גידים שלמעלה, שעי"ז נעשה ההתלבשות בבחינת ציור אדם, ומאיר למטה, ועי"ז נעשה ענין הגאולה.

(סה"מ תשי"ז עמ' ריח)

¯

שתי חלוקות הכלליות שבמצוות, מצוות דעדות ומשפטים שיש עליהם טעם ומצוות דחוקים שלמעלה מהטעם, הם שני ענינים כלליים בעבודת ה', העבודה דטעם ודעת (משפטים) והעבודה דקבלת עול (חוקים), שצריכים להיות בכל מצוה ומצוה. והענין הוא, דבמצוות יש שני ענינים. א', שהמצוות הם רצונו ית', רצון שלמעלה מטעם. דענין זה הוא בכל המצוות בשוה. וב', דלאחרי שהרצון נתלבש בחכמה (דתורה), הנה עי"ז נוסף טעם לכל מצוה, וג"ז שע"י כל מצוה נמשך אור וגילוי פרטי. דזהו מה שרמ"ח פיקודין הם רמ"ח אברים דמלכא, דכל אבר הוא כלי לכח פרטי. וטעמים אלו הם מצד חכמה דתורה כמו שהיא למעלה. ומזה נמשכו (ע"י ריבוי השתלשלות) טעמי המצוות שבגליא דתורה (הטעמים דעדות ומשפטים כמו שהם בפשטות). וזהו מה שבקיום המצוות צריך להיות שתי כוונות, כוונה כללית וכוונה פרטית, שמצד הרצון (שלמעלה מטעם) צ"ל הכוונה כללית (קב"ע) לקיים רצון ה', ומצד הענין דטעמי המצוות צ"ל הכוונה פרטית השייכת לאותה המצוה.

(סה"מ תשי"ז עמ' רנח, רנט)

 

"ונמצא שמעשה המצוות וקיומן הוא לבוש הפנימי לפנימיות רצון העליון שממעשה זה נמשך אור וחיות רצון העליון להתלבש בעולמות"

בתניא רפכ"ג, דזה שהמצוות נק' אברים הוא לפי שאברים הם לבוש להרצון, שבזה, כל המצוות (האברים) בשוה. אבל בפשטות צ"ל, דזה שהמצוות נק' אברים הוא גם מצד ענין הפרטי שבכל אבר – ראה לקו"ת בחוקותי מז, ב, דזה שהמצוות הם רמ"ח אברים הוא ע"ד "כח הראי' בעין וכח השמיעה באזן". וראה גם לקו"ת בלק ע"א, סע"ב ש"ע"י קיום המצוות . . ממשיכים האור בפרט להתלבש במצוה פרטית שהיא אבר א' מרמ"ח אברים דמלכא". ולהעיר גם מלקו"ת במדבר יג, סע"א "המצוות שהם אברין דמלכא עד"מ יש בהן התחלקות". ובקו"א (בתניא) ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, ב): להמשיך האור למטה לרמ"ח אברין דז"א ומתחלקת ההמשכה לתרי"ג המשכות פרטיות לפי ערך המצוות.

(סה"מ תשי"ז עמ' רנ"ח הערה 23)

 

"כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפשוט ידו או רגלו הן נשמעות לרצונו תכף ומיד בלי שום ציווי ואמירה להן ובלי שום שהייה כלל אלא כרגע ממש כשעלה ברצונו"

וכמו"כ הוא גם בענין התפשטות הרצון שנמצא בכל האברים בשוה, ברגל כמו בראש, וכידוע הראיה לזה, שמיד כשירצה לנענע ברגלו אזי ינענע תיכף בלי שום שהיות זמן שמזה מוכח שהרצון נמצא ברגל כמו בראש ממש, והרי אין הכוונה שהרצון הוא בגילוי בהרגל, דודאי הדבר שהרצון אינו בגילוי בהרגל, שהרי ברגל לא נרגש הרצון, וגילוי הרצון הוא במוח שבראש דוקא, דכיון שהמוח והשכל שבו הם כלים להרצון, היינו כפי ששייך ענין הכלים באור מקיף, לכן מתגלה בהם הרצון [וזהו גם שע"י שינוי הטעם והשכל יכול להיות שינוי גם בהרצון כנ"ל, דכיון שהשכל הוא כלי להרצון, כפי ששייך ענין הכלי לאור מקיף, לכן מתגלה ומתלבש בו הרצון], משא"כ ברגל שאינו כלי להרצון, גם לא כלי כפי ששייך באור מקיף, לכן אין הרצון מתגלה בהרגל. ונמצא, שבענין ההעלם וגילוי יש הפרש גדול בין הראש והרגל. אך מ"מ נמצא הרצון בשניהם בשוה. וכמו ענין הטיית העצם שבהרצון, שמצד זה הוא התוקף שברצון שמושל ושליט על כל הכחות כנ"ל, הרי ענין זה הוא בכל מקום בשוה. ואין זה דומה לענין השכל, שההפרש בין שכל עיוני לחכמת המעשה הוא במהות השכל עצמו, שאינו דומה מהות אור השכל עיוני למהות אור חכמת המעשה כו', משא"כ ברצון הנה כל ההפרש הוא רק בענין ההעלם וגילוי, אבל בהטיית העצם שבו, הרי מאחר שהעצם הוא למעלה מענין ההעלם וגילוי, לכן בהעצם עצמו אין הפרש כלל בין העלם לגילוי, והוא בכל מקום בשוה.

(סה"מ תשי"ח עמ' רלב, רלג)

 

"וזהו שארז"ל האבות הן הן המרכבה שכל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני עוה"ז ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם"

אדם הראשון הי' בגן – עדן, שגן – עדן אינו סובל רע כלל,

ולכן לאחר החטא גורש אדם הראשון מגן – עדן, כיון שבגן – עדן אי – אפשר שיהי' רע כלל.

אדם הראשון בהיותו בגן – עדן, לא היתה לו שום שייכות לרע, והי' מרכבה לאלקות – ע"ד שמצינו בנוגע להאבות, שהיו מרכבה, שכל עניניהם היו קדושה.

מרכבה – כל מה שעושה הוא כפי רצון הרוכב.

ולכן אין צורך לעשות שם גדרים וסייגים, כיון שאין שום חשש שיכשלו.

ואדרבה: לא זו בלבד שהגדרים והסייגים הם מיותרים ("דייך מה שאסרה לך התורה"), אלא הם גם חסרון.

כי, מי שהוא מרכבה לאלקות, שכל עשיותיו הם קדושה, ובשעה שעושה ענין מעלה אותו – הרי עי"ז שמונעים איזה ענין, מונעים את העלי' מענין זה, ובדוגמת אכילת קדשים, אכילת שבת וכו'.

וע"ד שמצינו בירושלמי, שא' האמוראים אמר ש"עתיד אדם ליתן דין וחשבון" על כל דבר שהי' ביכלתו לאכול ולא עשה כן.

מי שהוא מרכבה לאלקות, וכל עשיותיו הם קדושה – כל ענין שעושה, פועל בו עלי'.

ובמילא, אין סתירה מהענין ד"עשו משמרת למשמרתי" להענין ד"ולא תגעו בו" בנוגע לעץ הדעת, שלא הי' כדבעי:

במקום שבו צריכים לגדרים וסייגים – הרי זו מעלה;

במקום שאין צורך בזה – אפשר לפעמים שיהי' חסרון.

וכלשון רז"ל בנוגע להענין ד"ולא תגעו בו" – "שכל המוסיף גורע".

(התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' 18)

¯

אבל האמת היא, ש"מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו". כאשר עושים "מעקה" ל"בית חדש" – כמדובר בשיחת י"ב תמוז, שכאשר יוצאים מדל"ת אמות של תורה ותפלה כדי לעסוק בעניני העולם, עושים "מעקה" – אזי בשעת העסק הגשמי גופא ניכרת ונרגשת ("הערט זיך אָן") הכוונה האלקית שבזה, ובמילא, הנה "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", שבכל עניניהם היו בבחינת מרכבה, וכן הוא כל אחד בעת קיום המצוה, וגם – כפי שנתבאר – בכל הענינים שמקיים בהם "ובכל דרכיך דעהו".

(התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' 84)

 

 

 

עלונים אלו אי"ה יאוגדו לכדי ספר עם סיומו של מחזור לימוד השיעור היומי בתניא.

הערות והארות ותיקוני שגיאות הדפוס, יתקבלו בברכה.

 

בסייעתא דשמיא יצא לאור

ספר "ביאורים בספר התניא"

הכולל ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא

ערוכים מכתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

כרכים א, ב – מחזור ראשון

כרכים ג, ד – מחזור שני

כרך ה-לקוטי אמרים מחזור שלישי

להזמנות: 0527155039

 

לקבלת העלון ישירות לדוא"ל: A770@012.net.il

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים