חיי קיבוץ מתקשרים עם דשאים ירוקים, עבודה בפלחה או במפעל הקיבוצי, שיתופיות וחיי תרבות תוססים. בשנים האחרונות נדמה שהמהפכה הירוקה בדרך אל הקיבוצים, והכוונה איננה לדשאים ירוקים יותר, אלא דווקא לסט העקרונות האקולוגי, הגורס שימוש באנרגיה חלופית, מחזור והפרדת אשפה, בניה וגינון אקולוגיים ועוד.
החזון הקיבוצי והמהפכה הירוקה
התנועה הקיבוצית עוברת בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת. בקיבוצים רבים הושלמו תהליכי הפרטה, נבנו שכונות חדשות לבנים או הרחבות למתישבים מבחוץ, נמכר צי המכוניות המשותף ובוטלו מוסדות עתיקי יומין כסידור עבודה וסידור רכב, חלק מהקיבוצים ניצלו את המרחבים לטובת הקמת מתחמי תיירות ונופש, צימרים בקיבוצים, ואטרקציות, אחרים כמו געש הקימו מרכזי קניות ועוד.
מה לכל זה ולגל האידיאולוגיה הירוקה השוטף את העולם והארץ? בהסתכלות בעיניים ירוקות נראה שהקהילה הקיבוצית מממשת, לעתים מבלי דעת, עקרונות אקולוגיים רבים. רעיונות שעיריות רבות ברחבי העולם מנסות לאמץ ולעודד את תושביהן לאמץ אף הם, מיושמים בקיבוצים מזה שנים. כך למשל בקיבוצים רבים נהוגה רכיבה על אופניים ואיסור על נהיגת מכוניות בשטחים ציבוריים. צי הרכב המשותף שהיה נהוג בעבר בכל הקיבוצים ועדיין קיים בקצתם, וכן שירותים משותפים כמכבסה, אפשרו חסכון ניכר הכרוך בערכים אקולוגיים: צמצום הצריכה ושימוש על פי הצורך, שיתופיות, איחוד משאבים לשם חסכון באנרגיה. לפעמים כיף להסתכל לאחור במחשבה שהבגדים שעברו מיד ליד מדי עונה במחסן הבגדים היו בעצם, ברוח השפה האקולוגית החדשה, בגדים ממוחזרים; וששאריות המזון של ארוחת הצהריים בחדר האוכל נוצלו עד תום בפינת החי, והפכו בכך ל"משאבים מנוצלים היטב".
רוחות ירוקות חדשות
חברי קיבוצים רבים מכירים מקרוב את המילה "התחדשות", הנוגעת לגל השינויים והזעזועים שפקדו את התנועה והקהילות הקיבוציות. ניתן בהחלט לומר שהמפגש בין התחדשות הקהילה להתחדשות במובנה האקולוגי יוצר היום בקיבוצים רבים הבטחה לעתיד ירוק יותר. כך למשל בקיבוצים בית קשת ונוה איתן נבנו בשנים האחרונות הרחבות ובהן מתגוררות קהילות הדוגלות בחיים ירוקים – צמצום הצריכה, בניה ירוקה ומתחשבת בסביבה, שימוש בחשמל סולרי ובמים אפורים ועוד. חברי נוה איתן אף בנו לאחרונה בית כנסת אקולוגי מבוץ וחומרים טבעיים נוספים. בקיבוץ לוטן שבדרום פועל מרכז סדנאות אקולוגי, וחברי הקיבוץ דוגלים ומיישמים יצירת קומפוסט, בנייה אקולוגית, גינון אורגני, מחזור יצירתי ועוד. דוגמא מרשימה נוספת מגיעה מן הדרום: בקיבוץ ניר עוז שבנגב המערבי מתקיים פרויקט "גינון בר קיימא" שמטרתו ליצור נוה מדבר אקולוגי חסכוני במים, שמועיל גם לאיכות האויר ולהפחתת האבק המרחף.
אקולוגיה הלכה למעשה
גם בקיבוצים בהם הבתים בנויים בלוקים שגרתיים ולא לבני בוץ ניתן למצוא היום סממנים למהפכה הירוקה. את המים החמים שהוזרמו לבתי החברים מדודי הקיטור הבזבזניים באנרגיה מחליפים בשנים האחרונות דודי שמש. בקיבוצים רבים החלו בשנים האחרונות להפריד את הפסולת הביתית לפסולת אורגנית ופסולת אחרת – בקבוקים, פלסטיק, ניילון, נייר, קרטון ועוד. ישנם קיבוצים שהקימו מרכזי מחזור מקומיים, בחסות משוגעים לדבר, ואף החלו לייצר קומפוסט ביתי-קיבוצי, מן הפסולת האורגנית שהחברים שופכים לפחים הייעודיים. הקומפוסט העשיר משמש כמובן לגינון הנוי הקיבוצי, והופך בכך את הדשאים לירוקים יותר, כמובן.
חברי קיבוצים שמעונינים לקדם סדר יום סביבתי יכולים להירשם ללימודי סביבה באוניברסיטת חיפה או במכללה אקדמית אורנים או לקחת קורסים בנושא המוצעים על ידי ארגונים ירוקים כדוגמת מרכז השל לקיימות.
המאמר בחסות כלל גמל
